תמלול הכתבה: עובד שבת
חנא עידי, מחזאי ההצגה: הסיפור הוא בין פלסטיני וישראלית יהודייה שהיה להם סיפור אהבה ממש חזק, אולי קצר אבל ברגע שהיא מגלה שהוא פלסטיני אז האהבה נהפכתUpside down והיא עוזבת אותו ובורחת מהארץ ומכל הלחץ שהיה לה והיא חוזרת 13 שנים אחר כך. אז ההצגה התמונה הראשונה בהצגה שלי מתחילה 13 שנים אחרי שהיא חוזרת לחפש אותו.
סיני פתר, במאי ההצגה: ההצגה הזאת היא לא על דו קיום והיא לא אמורה לשנות עמדות של אנשים שנמצאים משמאל או מימין, היא דווקא מכוונת בצד היהודי שלה, היא מכוונת דווקא לאנשים שהם כן רוצים לתקן, כן רוצים לקיים דיאלוג, כן רוצים לתת תוקף מחודש למושג שהתעוות "דו קיום" בארץ.
חנא עידי, מחזאי ההצגה: אני החלטתי לכתוב על סיפור אהבה ולכתוב על מה שקרה בסיפור שלי. אני עזבתי את הארץ לפני 35 שנים, היו לי יחסים עם יהודיות, זה תמיד נשאר איתי ובתוכי וכתבתי הרבה על זה אבל אף פעם לא כתבתי מחזה.
מחמוד אבו גאזי, שחקן: שיקרתי
עינת ויצמן, שחקנית: לא שיקרת
מחמוד אבו גאזי, שחקן: נתתי לך להרגיש ככה
עינת ויצמן, שחקנית: חזרת לגג באמצע הלילה לחפש אותי
מחמוד אבו גאזי, שחקן: הייתי מוכן להשתמש בכל תכסיס ערמומי שקרי מלוכלך ולשלוף את קסם המדבר האפל ואת אומרת: "הו! הנה בחור יהודי נחמד שיש בו משהו פראי" אבל הדבר היחיד האמיתי היה ה"פראי".
עינת ויצמן, שחקנית: זה מה שהם גורמים לך להגיד על עצמך?
מחמוד אבו גאזי, שחקן: זאת האמת!
סלוא נקארה, יועצת אומנותית, תיאטרון אלמידאן: אנחנו היום עם קהל ערבי מופיעים בכל מקום בארץ ומופיעים ממש בדרום ובצפון. אנחנו החלטנו להעלות הצגה בשפה העברית שהקהל דובר העברית ייקח חלק והבנה בחומרים שאנחנו מתעסקים בהם וזה סוג של דיאלוג שהוא הכרחי לקיום שלנו.
חנא עידי, מחזאי ההצגה: אני חושב שזאת התחלה טובה שהתיאטרון הערבי מדבר לקהל הישראלי בשפה שלו.
עינת ויצמן, שחקנית: אמרת להם בבית משפט שאני התחלתי איתך...
מחמוד אבו גאזי, שחקן: בבקשה לא! בבקשה לא! בבקשה לא!
עינת ויצמן, שחקנית: אבל עשיתי את זה.
מחמוד אבו גאזי, שחקן: אבל חשבת שאני יהודי
עינת ויצמן, שחקנית: כן
מחמוד אבו גאזי, שחקן: אז השגתי את הסכמתך באמצעות שקר
מחמוד אבו גאזי, שחקן: אם הייתי אומר לך שאני ערבי, היית נשארת איתי?
מחמוד אבו גאזי, שחקן: הנה לך...
סוף תמלול הכתבה: עובד שבת
הוספת תגובה לכתבה