תמלול הכתבה: ניצולים 2014, פנים ולא מספר
מגיש: יום השואה, שצוין בתחילת השבוע, הביא לאותו ריטואל שנתי מכעיס, של הכאה על חטא מצד הממשלה והתקשורת על עוניים של כ-50,000 ניצולים מתוך כ-200,000 החיים בישראל. בEתערוכה חדשה, "ניצולים 2014", שנפתחה השבוע ביפו, משורטט פרופיל הניצולים והדור השני, בכמאה פורטרטים. אמנם הממשלה החליטה להעניק לניצולים תרופות חינם ולהקציב להם מיליארד שקלים, אך מבחינתם מדובר בעוד כותרת. אז מה נשתנה יום השואה הזה?
ענת גלילי באום: מה שהשתנה בשנה האחרונה זה ההבטחות. מילים מתפזרות לאוויר, שום דבר לא התבצע, שום דבר לא נעשה.
דליה הוכברג: הם כבר מבוגרים, הם זקנים, הם לא יודעים מה הזכויות שלהם, אף אחד לא דואג לעשות את זה.
סתם לדוגמא אבי שהצטלם כאן לתערוכה הזו, לפני חודש עוד ראה, אני לא יכולה להביא אותו לתערוכה הוא כבר לא רואה, וזה בדיוק בדיוק המסר שצריך להודיע לכולם לכל אלה שנותנים את הכסף, את לא תתנו את הכסף כבר לא יהיה למי.
ענת גלילי באום: לפני שנה ממשלת גרמניה הודיעה שהיא מוסיפה, נוסף לכל הסכומים, מיליארד יורו בארבע שנים לטובת הטיפול באותם ניצולי שואה שיש להם צרכים הולכים וגדלים זה היה שנה שעברה. היום שר האוצר קורא להחלטת ממשלה להשתמש בסכום שמיועד מלכתחילה, זה אגב לא כל הסכום אני עוד פעם אשאל- איפה הכסף? זה כסף שלהם.
מגיש: ליד כל פורטרט בתערוכה מוצג משפט, שנאמר מפיהם של הניצולים, משפט המשקף את תחושתו של כל אחד מהם לנוכח המצב.
שושנה דפנה: הם הורידו לנו בחדר מיוחד את השערות. נשארנו ערומות וערומים כולם, כאילו לא נחשבנו לבני אדם.
ענת גלילי באום: בשנות השישים בתחילת הדרך, היה מובן שצריך לבנות את הבית גם לאותם ניצולי שואה שהגיעו.
שושנה דפנה: הם קיבלו את הכסף שלנו, אז בזמנו, עוד בזמן מלחמת השחרור, זה היה כסף שלנו, הם קנו מהכסף שלנו נשק, היו צריכים לתת לנו אבל אנחנו ויתרנו.
ענת גלילי באום: היום המדינה כבר לא זקוקה לכספים האלה, היום המדינה כבר עומדת על שלה, ניצולי השואה כבר לא כל כך יכולים לעבוד, לחלקם אין פנסיות, חלקם חולים, והמדינה ממשיכה להתנהל כמו שהיא התנהלה בעבר, על כל תוספת כזאת עושים רוח וצלצולים, כשהכספים יושבים עשרות שנים במשרדי האוצר. זה עוול של עשרות שנים לא מהיום.
מגיש: כאמור, התערוכה מוצגת במרכז עמיעד ביפו, והיא תנעל בשבת בערב, 3 במאי.
סוף תמלול הכתבה: ניצולים 2014, פנים ולא מספר
הוספת תגובה לכתבה