תמלול הכתבה: טובין
מגישה: לפני מאה שנה עשה האמן מרסל דושאן מעשה רדיקלי בהציבו במוזיאון משתנה, אותה הגדיר כיצירת אומנות, לה העניק את השם "מזרקה". בעקבות מעשהו של מרסל דושאן, התפתח זרם מרכזי באמנות, הקרוי רדי-מייד המייצג אמנות הנוצרת תוך שימוש בחפצים יומיומיים. השבוע נפתחה במוזיאון בת ים תערוכה קבוצתית - "טובין", שמשתתפיה הם אמנים ישראלים צעירים, העוסקים באמנות הרדי-מייד.
יהושוע סימון: הרקע לתערוכה הוא בין היתר, זה שבעצם השנה 2013, אנחנו מציינים 100 שנה לרדי מייד.
100 שנה עברו מאז שפעם ראשונה מרסל דושאן הציג חפץ מהמוכן, ובזה הוא טען "אני אומן. אני יכול להציג חפץ שקיים בעולם, ובזה שאני מציג אותו זה אומנות".
מור שליט: פרקתי את הכיסא גלגלים הראשון שלי, פרסתי אותו מהאמצע כלפי הצדדים, ומכל חלק עשיתי תכשיטים. יש פה קרוב ל-30 ומשהו תכשיטים.
מין לעשות כמו קתרזיס כזה עם הכיסא. גם להיפרד ממנו, מהזיכרונות שלו, וגם לקחת אותו למשהו אחר. זה נותן לזה עוד משמעות. דרך אחרת להסתכל גם על העבודה וגם על החפץ.
מגישה: מרתק לראות כיצד אמירה רדיקלית הופכת בחלוף מאה לזרם מקובל ולגיטימי בשדה האמנות. האם נוכל להקיש מסיפורו של דושאן לשאר תחומי חיינו?
יהושוע סימון: היום השאלה שאומנים פה בתערוכה שואלים, זה "האם כשאני מציג חפץ העולם, האם כשאני מציג אותו בתערוכת אומנות אנחנו יכולים ללמוד חזרה על העולם?".
איזושהי מחשבה לרגישות חדשה ביחס לחפצים.
מגישה: התערוכה "טובין" פתוחה לקהל עד אמצע פברואר.
סוף תמלול הכתבה: טובין
הוספת תגובה לכתבה