נגישות אקדמית

תמלול הכתבה: נגישות אקדמית

אור כהן: הרעיון זה בעצם לחשוף כאן את קהל הסטודנטים בעצם לעולמם של אנשים עם מוגבלות, דרך התנסות חווייתית של המוגבלויות השונות.
מורן סמואל: בגיל 24 עברתי משהו מאוד נדיר שנקרא שבץ של חוט השדרה. כלי דם שלי התפוצץ ופשוט יצר מצב שמערכת העצבים המרכזית לא מקבלת חמצן. עברתי ניתוח ושיקום, כיסא גלגלים.
לידיה יאיר: כשהתחלתי להתעוור חשבתי, מה בעצם בן אדם עיוור יכול לעשות עם החיים שלו?
לי ששון: היו אומרים לי: "את לא טובה, את לא תצליחי, חבל שתתאמצי" וזה מביא אותך להרגיש, שאתה, אין לך גם יכולת. יש לי חברים שעד היום לא מוכנים להודות שזו המגבלה שלהם ועם זה הם צריכים להתמודד ואז עוד יותר קשה.
עופר ג'אן: אני יושב על כיסא גלגלים כתוצאה מקפיצת ראש לבריכה. כן, אני קפצתי ראש לבריכה בגיל 17.5 ושברתי את החוליות בצוואר, ומאז אני יושב על כיסא גלגלים. עמותת מילבת זו עמותה שבעצם מתפתחת אביזרי עזר לאנשים עם צרכים מיוחדים. אביזרי עזר שלא קיימים על המדף.
מורן סמואל: היום הזה הוא יום שבו עמותת נגישות מגיעה למכללה ומפעילה תחנות שונות שמתעסקות בהתמודדות עם מגבלה מסוימת. זה יכול להיות מגבלה חושית, זה יכול להיות מגבלה מוטורית, לקות ראייה ומגבלות כאלו ואחרות. אני מפעילה את תחנת כדורסל על כיסאות גלגלים, בגלל הרקע שלי. זה מאפשר להעלות את המודעות לקשיים היומיומיים, מצד אחד, שאנשים עם מוגבלויות מתעסקים איתם ומצד שני גם ליכולות המאוד גבוהות שיש, למרות המגבלה.
לי ששון: כל מהלך החיים שלי בעצם, חטפתי הרבה יותר צעקות, מאשר דיבור נעים, וכבוד כאילו. למדתי קורס איפור מקצועי, אני עובדת בנגישות ישראל כבר שלוש שנים, חורשת את הארץ.
אור כהן: בעצם היום הזה זה מה שאנחנו קוראים לו "הפנינג התנסות חווייתית". סוג של הכרות היקפית ורחבה עם כל העולם הזה של אנשים עם מוגבלות. ודרך זה גם באמת היכרות עם האדם מאחורי המוגבלות ולאו דווקא עם המוגבלות עצמה. וגם כמובן הצורך המאוד מאוד מהותי ואקוטי לעניין הזה, לנושא הזה, שנקרא נגישות.
מורן סמואל: בארץ, אחד הדברים שהכי מפריעים לי זה עניין של שירותים נגישים.
לי ששון: נגישות אלף כל זה סובלנות, זה הדבר הכי חשוב שצריך, לשאול אם אתם רואים בן אדם שמסתובב ומחפש משהו.

סוף תמלול הכתבה: נגישות אקדמית