הדיון הציבורי סביב הגזענות העדתית הקיימת בחברה הישראלית מראשיתה הולך ומעמיק. הפער הזה מורגש בין היתר בתחום החינוך, שם גם יש לו הרבה מאוד השפעה על עיצוב החברה בעתיד לבוא. "ועדת ביטון" בראשות המשורר ארז ביטון, ממליצה על דרכים ברות יישום לשינוי המצב הקיים.
בפברואר 2016 הוקמה וועדת ביטון, על ידי שר החינוך נפתלי בנט – ועדה ציבורית שתפקידה לגבש המלצות בנוגע לאופן בו תוכל מערכת החינוך להטמיע את מורשת קהילות המזרח וספרד בתוכנית הלימודים באופן הולם. בוועדה חברים אנשי אקדמיה, הגות וחינוך, האמונים על חשיפת אותו עושר תרבותי והיסטורי אבוד וגיבוש תכנית יישומית להטמעתו.
בתחילת חודש זה (יוני) פרסמה הוועדה את המלצותיה. על ההמלצות נמנית הפקתם של פרקים חדשים לסדרת הטלוויזיה התיעודית של הערוץ הראשון, "עמוד האש", שתעסוק ביהדות המזרח. כמו כן המליצה הוועדה על שילובן של דמויות מפתח מזרחיות בציונות, כמו יהודה ביבס ונסים בכר, ועל אירועים היסטוריים מרכזים בתולדותיהם של היהודים בארצות המזרח. הועדה גם המליצה על מתן תקציבים לעשרות תקנים אקדמיים לחקר יהדות המזרח, ועל גיבוש מסעות תלמידים לספרד ולצפון אפריקה במתכונת המסעות לפולין. טרם הוחלט במשרד החינוך האם ליישם את המלצות הוועדה.
בראש הועדה עומד המשורר ארז ביטון, על שמו נקרא הפרויקט. ביטון הוא אחד הפעילים הבולטים והמשפיעים כיום בתחום העלאת הנראות של תרבות, אמנות והיסטוריה מזרחית בישראל. ביטון עצמו נולד באלג'יר למשפחה מרוקאית, עמה עלה לישראל בשנת 1949. הרבה משירתו של ביטון עוסקת בהוויה התרבותית בה גדל והתחנך, כמו גם על המאבק על מקומה של הוויה זו בחברה הישראלית.
על יצירותיו נמנים שירים פוליטיים או חברתיים יותר, כמו "שיר זוהרה אלפסיה" מ-1976, אך גם שירים אישיים וליריים יותר, בין היתר על חווית העיוורון שלו, כדוגמת השיר "עיניך" מ-2009. על יצירתו הענפה ופועלו בתחומי השירה והספרות זכה ביטון בשנים האחרונות במגוון פרסים בתחומים אלו ובניהם פרס מפעל חיים על שם יהודה עמיחי לשירה עברית, פרס ביאליק לשירה ומפעל חיים, פרס ישראל לספרות ושירה עברית ועוד.
אין ספק כי ארז ביטון הוא אחד המשוררים העבריים הפעילים והפוריים החי בדורנו – לזכותו עומדת קריירת כתיבה של למעלה משלושים שנים, הן בתחום השירה, העיתונות והעריכה הספרותית. עם זאת, רק בשנים האחרונות זכה ביטון בהכרה רחבה של הממסד ביצירתו. ההכרה הזאת היא חלק ממגמה הולכת וגדלה בחברה הישראלית לנסות ולשלב בצורה שוויונית וניכרת יותר את נרטיב עדות המזרח – בחיים הציבוריים בכלל ובחינוך בפרט.
בראיון לטלוויזיה החברתית שנערך בתקופת מינוי הועדה, אמר ביטון כי כיום "אין הכרח ללמד משורר מזרחי. כלומר, אין משורר מזרחי היום במסגרת הספרות הנלמדת בתיכון, שחובה ללמוד אותו. צריך לתקן את זה":
כתבה על הדרת תרבות מזרחית מן המיינסטרים הישראלי:
הוספת תגובה לכתבה