Unboxing להצבעת מחאה | הטלוויזיה החברתית

תמלול הכתבה: Unboxing להצבעת מחאה

מגישה: עכשיו, נעשה "אנבוקסינג" לתופעה של הצבעת מחאה. או במילים אחרות, מי שרוצים להשפיע בלי להצביע.
פתק לבן. המחשבה שפתק לבן משמש כהבעת מחאה, שאין למי להצביע, היא טעות די רווחת. למעשה, בישראל, הפתקים הלבנים נחשבים כקול פסול ולא יותר. כך שמחאה, זה לא.
דונלד דאק. יש מקומות בעולם בהם אפשר לכתוב על פתק לבן שם כלשהו שאינו מבין המועמדים. בשבדיה ובפינלנד הצבעת מחאה נפוצה היא עבור דונלד דאק. אם כי הוא אף פעם לא קיבל מספיק קולות כדי להיכנס לפרלמנט.
לפעמים הצבעת מחאה יכולה לשנות את המפה הפוליטית. מפלגת הגמלאים, זוכרים אותה? ההפתעה של הבחירות לכנסת ה-17, שזכתה ב-7 מנדטים, מעל לכל התחזיות. בניתוחים שנעשו אז, שיעורי ההצבעה הגבוהים למפלגה הוסברו כהצבעת מחאה כנגד המדיניות הכלכלית שפגעה בשכבות החלשות, וכביטוי של ייאוש מהפוליטיקה הישראלית. האם לדעתם תהיה הצבעת מחאה גם בבחירות האלה?
איימן עודה, הרשימה המשותפת. מאז שנות ה-70 שיעורי ההצבעה ביישובים הערביים נמוכים יותר מאשר בישובים היהודיים. אבל בבחירות 2013 ובמיוחד ב-2015, הפער הצטמצם. ואז הגיעו בחירות 2019 ושיעורי ההצבעה בישובים הערביים שוב ירדו לפחות מ-50%. מחאה בעקבות חוק הלאום? אכזבה מהתפצלות הרשימה המשותפת? כנראה שיש הרבה סיבות.
מטקות. ים! המקום האולטימטיבי לבלות בו את יום השבתון למי שבוחרים שלא לבחור. אחרי 3 מערכות בחירות רצופות שבהם עלה שיעור ההצבעה, במערכת הבחירות האחרונה נרשמה דווקא ירידה של כמעט 4% לעומת בחירות 2015. האם אי הצבעה היא ביטוי למחאה? ייאוש? או סתם עצלנות?
הקופסא כבר ריקה והבחירות מתקרבות. אז האם רק מי שמבציע משפיע? אולי גם מי שלא מצביע משפיע? השתתפות בבחירות מחזקת את המשטר הנוכחי. אולי פוליטיקה של התנגדות צריכה כאקט הצהרתי דווקא לא להיות חלק ממנו? אני אחשוב על זה בים, אחרי שאצביע כמובן. ומה אתן חושבות על מי שלא מצביעה? ספרו לי בתגובות.