תמלול הכתבה: סוכר ופחמימות לעניים
חגית סיגאוי: אין לך הרבה ברירה כי אין לך את האפשרות, שום מאבות המזון. אם זה פרוסה בבוקר עם קוטג' ואו עם ממרח. אין שום פרי ושום ירק, אם זה ארוחת צהריים אין בכלל ואם זה ארוחת ערב זה פסטה או קורנפלקס עם חלב. ירקות ופירות יותר אנחנו משתמשים לסופ"ש, לסלטים.
כתבת: המראה הזה, של ילדים שאוכלים לחם לבן, ממרח שוקולד, פסטה וקורנפלקס קיים בבתים רבים בישראל ומצביע על תופעה הולכת ומתרחבת של מחלות המאפיינות משפחות עניות כמו סוכרת ולחץ דם, מה שמכביד עוד יותר על הנטל הכלכלי של אותן משפחות.
חגית סיגאוי: ואת מסתובבת ואת רואה מחירים בא לך למות שמונה שקל עגבנייה, שש שקל מלפפון. אני עוד לא מדברת על פירות, ענבים, אפרסק, אבטיח, זה דברים שבכלל לא עולים על הדעת. אפילו לא מסתכלים עליהם. הם לא נמצאים בסל המזון שלנו לצערנו.
ליהי לויאן יפה: השלכות תזונה שכזאת היא בהופעה של מחלות בהמשך החיים, בהמשך הרחוק, אבל גם בהמשך הקרוב יותר, מחלות מטבוליות, מחלות של סכרת, מחלות של לחץ דם, מחלות של סרטן. יש סרטנים מסוימים שאנחנו יודעים שהם מקושרים להשמנה ותזונה לקויה.
מתן סניפליסקי: אז היום שלי מתחיל, אני קם בבוקר, בודק סוכר, רואה איך הסוכר עלה במהלך הלילה. יש גרף בעצם של המכשיר הזה שמראה לי כל הזמן. ארוחת בוקר, אני צריך למדוד כמה חלב אני שם בקורנפלקס, לשקול כמה קורנפלקס אני אוכל, מזריק על זה בהתאם, כמות קבועה בכל בוקר.
כתבת: מתן שנולד למשפחה בעלת אמצעים כלכליים, נהנה מסל מזון בריא, ומשפחתו יכולה לעמוד בהוצאות הכספיות הרבות, הכרוכות בטיפול במחלת הסוכרת.
נועה סניפליסקי: לחם מחיטה מלאה זה פי שלוש מלחם רגיל. לחם רגיל עולה חמישה שקלים, חמישה ומשהו, ולחם מחיטה מלאה, חמישה עשרה שקלים זה הכי זול, והלאה. וכן כל המוצרים שהם עם תחליפי סוכר, הם פי שלוש מהמחיר של מוצר רגיל. וכמובן שירקות ופירות זה דבר שתמיד אכלנו בבית, אז אנחנו לא הוספנו יותר, אבל אין ספק שאוכל בריא הוא כמעט פי שלוש מהמחיר של אוכל רגיל. לשמור על תזונה בריאה ולאכול פחמימות מורכבות, טובות ובריאות זה סל מאוד יקר.
דב צ'רניחובסקי: מה שאנחנו מצאנו במחקר שלנו במרכז טאוב, זה ממצא מבחינתי טראגי, שאין מצב שמשפחה עניה בישראל יכולה להרשות לעצמה סל מזון בריא. זאת אומרת היא צריכה להוציא כשני שליש מההכנסה שלה כדי לממן סל מזון בריא.
כתבת: המדינה קובעת את גובה שכר המינימום ואת גובה אבטחת הכנסה, במנותק מהמחיר של סל המזון הבריא הנחוץ לאזרחיה. במקום שהמדינה תסבסד מזון בריא, היא מסבסדת מזון משמין ורווי סוכר, כאילו במכוון לעודד מחלות.
דב צ'רניחובסקי: ישראל לפחות בקרב מדינות ה-OECD היא המדינה היחידה שיש לה פיקוח על מחירי מזון. .יש לנו מכשיר שנתון בידי המדינה כדי להוזיל מזונות מסוימים. אבל המדינה לדאבוני לא משתמשת בו בצורה נכונה. ואני לא חושב שזה נובע מזדון, פשוט התפתחות היסטורית שאנחנו חיים איתה. היא מפקחת על המזונות הלא נכונים. הלחמים שהמדינה מפקחת על המחירים שלהם אלה לא הלחמים הבריאים. צריך למשל לפקח על לחם מלא.
כתבת: גם הכלי החינוכי שיכול להנחיל הסברה והרגלי אכילה בריאים לילדים ונוער, ספק אם פועל ביעילות.
מתן סניפליסקי: בית הספר לא עושה יותר מדיי, אין איזה שהם הרצאות מיוחדות אין אוכל מותאם בקפטריה. יש משקאות דלי סוכר, זירו ודברים כאלה כי זה משהו שכולם שותים.
רונית אדוולט: ילד שבגיל ההתבגרות חווה השמנה, הרבה פעמים הוא מרגיש דחוי, הרבה פעמים לא יזמינו אותו למסיבות, הרבה פעמים יש לו קושי למצוא חן בעיניי בני המין השני או אפילו בני אותו מין אם יש לו נטייה מינית חד מינית. זאת אומרת, מתחיל להיות יותר קשה גם מבחינה חברתית.
דב צ'רניחובסקי: ילדים כאלה גם לא מתרכזים בלימודים. זאת אומרת, ההפסד שלנו לא רק בבריאות לא נכונה, אנחנו מאבדים חלק מהאפקטיביות שאנחנו משקיעים בהשכלה של הילדים. הם לא מרוכזים וגם לפעמים נעשים אפילו אגרסיביים.
כתבת: חישוק העוני הולך ומתהדק על המשפחות העניות. מחלות כמו סכרת והשמנה פוגעות גם בהיבטים החברתיים, הרגשיים והתעסוקתיים ומעגל העוני אינו נפרץ. נשאלת השאלה – מה עושה הממשלה לטיפול בבעיה ההולכת ומחריפה בעיקר בקרב ילדים?
רונית אדוולט: אוקיי, אז קודם כל משרד הבריאות מקדם מדיניות של שינוי סביבת המזון. אם זה הסימון האדום בחזית האריזה על מזונות שיש בהם הרבה סוכר, הרבה נתרן בשומן רווי, אם זה הסימון הירוק שהוא מזונות שיותר בריאים. לקנות פחות מזונות אדומים, יותר מזונות ירוקים. מזונות שיש עליהם סימון אדום, אי אפשר יהיה לשווק אותם לילדים, וגם לבני נוער.
כתבת: אך מסתבר, שרפורמת "המדבקות האדומות" של משרד הבריאות, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2018, נבלמה ע"י התעשיינים והיבואנים שטוענים שהסימון יעלה את מחירי המזון ויפגע ברמת התחרותיות במשק. עתיד משפחתה של חגית– אינו בראש מעיניהם.
חגית סיגאוי: החלום שלי זה לעבור את הכניסה של הסופר, להרים את הראש למעלה ולהגיד אני יכולה לקנות את מה שאני רוצה, ויש לי אפילו את האפשרות לפנק את הילדים שלי.
סוף תמלול הכתבה: סוכר ופחמימות לעניים
ליוויתי פעם משפחה חד הורית, אמא צעירה מדי עם 3 ילדים, ענייה מאד ולימדתי אותה איך לקנות בריא ונכון בסופר. מה שאני יכולה להגיד זה שאם הייתי נכנסת לביתה של חגית מהכתבה ויושבת איתה במשך שעה, אפשר היה להעביר אותה לסל בריא בהרבה באותו סכום שהיא קונה היום. הבעיה היא חוסר הבנה וידע במה לבחור. גם הנער חולה הסכרת שממשיך לצרוך קורנפלקס זה מחוסר הבנה, אפילו שהוא ממשפחה שלא חסר לה. לדעתי צריך להקים דרך מחלקות הרווחה או קופות החולים צוות מתנדבים שיגיעו להדריך פעם-פעמיים באופן אישי.