יום חמישי   21-02-2019
תמלול הכתבה: "יש לנו סיפורים – חבל על הזמן…"

אסתי אזולאי: אני עובדת סוציאלית, מדריכה ראש צוות באגף לשירותים חברתיים בעמק חפר.
חייריה עלו חמרה: אני עובדת סוציאלית, מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית.
עו"ס ענת: היום אני מטפלת במשפחות.
דור חליף: עובד סוציאלי קהילתי, במרכז להזדמנויות חיפה.
מרינה דאהר: אנחנו עובדים בעיקר עם נערים בסיכון.
אבנר ספורן: מחלקה לשירותים חברתיים, הדר עיר.
מרכז מיצוי זכויות לתושבי קיריית חיים, קיריית שמואל.
עו"ס שושי: אני יו"ר ועדה לתכנון טיפול.
נאוה יצחקי: אני מטפלת פרטני, קבוצתי. 
סעיד עוואבדה: אני עובד סוציאלי קהילתי במרכז "ילד ומשפחתו". גם כן סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה.
מירי כהן: לימודי שדה מהווים בעצם את אחד המוקדים של העבודה הסוציאלית, כאשר סטודנטים משנה א' מתנסים בעבודה ממשית עם אנשים במצוקה.
רינת: אני חושבת שהתפקיד שלנו זה באמת ליצור שינוי אצל בני-אדם.
אבנר ספורן: אנשים לא זוכרים. על המחאה החברתית של 2011, הדבר שהתחיל אותה זה שביתת העובדים הסוציאליים.
כתבת: הם נמצאים בכל צומת חשוב שיש לנו בחיים, מרגע הלידה ועד לזקנה. הם יפגשו אותנו ברגעי המשבר, בגן הילדים, בכניסה לבית הספר, בפעילות קהילתית, במסגרת הזוגית והמשפחתית, בעבודה, בבית סוהר, בבית חולים, והרשימה עוד ארוכה. הם תמיד יהיו שם בשבילנו, בדרך-כלל בצל. יתמכו, ייעצו, ויובילו לשינוי בחיי הפרט, בחיי הקהילה ואף לשינוי חקיקה. אלו העובדות והעובדים הסוציאליים.
כתבת: מה לדעתכם, בעצם, תפקיד העובד הסוציאלי צריך לכלול? מהי עבודה סוציאלית בעיניכם?
רינת: אני חושבת שהתפקיד של עבודה סוציאלית זה באמת לשפר את התדמית של החברה, להילחם בכל מיני תופעות חברתיות, לעזור לאוכלוסיות מודרות.
שרית: אני האמת באתי מתחום החינוך, ובאמת פגשתי מאוד בתחום הזה הרבה מקרים של אנשים עם בעיות, שבאמת הגיעו למצבים שהיו צריכים הרבה עזרה מקצועית, ובאמת ראיתי את המקום הזה שנושק בין החינוך לטיפול, וראיתי שהמקום הזה מאוד מושך אותי ואני רוצה להתמקצע בו.
דב: בהתנהלות שלי מול עובדים סוציאליים במקומות שעבדתי, ראיתי שיש כל הזמן הסתכלות הרבה יותר כוללת, רואים את המטופל ורואים אותו בסיטואציה שבה הוא נמצא, ורואים אותו עם המשפחה, ורואים את מה שמקיף את המשפחה, וזה משהו שהוא מאוד נוכח, משהו שמאוד משך אותי, כאילו, כל הזמן הרגשתי שזה מה שאני מחפש, בתור מטפל ובתור מישהו שעובד עם אנשים ורוצה לעזור להם.
רינת: מעבר כאילו, לטיפול הפרטני, אני חושבת שעבודה סוציאלית היא עוסקת במגוון מאוד מאוד רחב של תחומים, והטיפול הפרטני זה רק חלק קטן ממה שבאמת אפשר לעשות.
חלי עמית: בהחלטה של גורמי טיפול במחלקה לשירותים חברתיים בקריית חיים, המשפחה שולבה בתכנית "נושמים לרווחה". אנו פונים אליכם בבקשה לאשר למשפחה דיור ציבורי, כדי להעניק למשפחה עתיד ואופק טוב יותר, עם ביטחון וקורת גג קבועה.
כתבת: לארה היא אם חד הורית, המשתתפת בתכנית "נושמים לרווחה", של אגף הרווחה.
חלי עמית: זה נשמע טוב?
לארה ג'יזלה: מצוין.
כתבת: מטרת התכנית הינה לסייע למשפחות הסובלנות מעוני והדרה, בסיוע מיצוי זכויות, סיוע בסילוק חובות והגדלת ההכנסה המשפחתית. בביקור של העובדות הסוציאליות היום, הן מסייעות לה בפנייה למשרד השיכון בבקשה לקבלת דיור ציבורי.
לארה ג'יזלה: אני מאוד שמחה שאני הכרתי את חלי, ואת שלומית, והם הרבה עוזרים לי, ומה אני אגיד? טוב שיש כאלה אנשים בעולם, שעוזרים. לא רק לי, לכל המשפחות שצריכים עזרה.
כתבת: אין ספק שהסיפור המוצלח של לארה, לא יגיע לתקשורת ולא יקבל תהודה או הערכה ציבורית. מה שכן יגיע לתקשורת ולרשתות החברתיות, יהיו בדרך כלל ביקורות והכפשות על עובדים סוציאליים, בכל הקשור להוצאת ילדים מביתם.
עו"ס שושי: אנחנו מתכנסים לוועדה לתכנון טיפול במקרה המסוים הזה, היות ויש לנו נערה צעירה, וההחלטה הייתה שבעצם כל גורמי הטיפול שנוגעים לאותה נערה יפגשו כאן, ביחד, עם המשפחה, כדי לחשוב מה אנחנו עושים מאותה נקודה והלאה.
זה כולל הנערה?
עו"ס שושי: כולל הנערה עצמה. עכשיו בעיקרון, ילדים שותפים לוועדות לתכנון טיפול, כי אחד הדברים הבסיסיים בבני נוער זה שאם הוא לא יהיה שותף, אז אנחנו יכולים לבנות תכניות כמה שאנחנו רוצים, הן לא יצאו לפועל.
כתבת: בעוד רגע, תיכנס המשפחה עם הנערה לחדר, וכאן, הם יפתחו את אשר על ליבם, כאשר ברקע הידיעה שהמלצותיהן של העובדות הסוציאליות, אם תגענה לבית משפט, יוכלו להכריע את הכף.
עו"ס שושי: אני חושבת שכל הנושא של הוצאת ילדים מהבית, זה הרי הנושא שהוא הכי סוער ברשת. ברשת בפייסבוק, בכל מיני קבוצות שישנן, והיות והועדה הזו היא למעשה אחת הצמתים שיכולה להוביל להוצאה של ילד מהבית, אז הדגש הוא על התהליך שנעשה פה. ישנם מצבים שאין הסכמות, ואנחנו חושבים שילד בסיכון, אז אנחנו מביאים את זה לפתחו של בית משפט לנוער, ובית המשפט הוא זה שמחליט אם צריך לחייב את המשפחה ואת הילד בתכנית, או שמקשיב להורים, גם זה קורה, זה עובד לכל הכיוונים.
כתבת: אך מסתבר שלא מעט מהמקרים הם הפוכים, הורים שמבקשים שיימצא לילדם סידור הולם מחוץ לבית.
עו"ס איריס: יש מצבים שההורים סבורים שסידור מחוץ לבית יסייע לילד שלהם יותר, והם ממש מבקשים את זה. לפעמים אנחנו צריכים לשכנע אותם: "בואו תנו הזדמנות לעצמכם, לסייע לו בקהילה, עם השירותים שאנחנו ניתן לכם".
כתבת: בשיחות עם עובדות ועובדים סוציאליים, מתגלה קשת רחבה של עיסוקים ותחומי פעילות.
נאוה יצחקי: העובדים הסוציאליים בכלא בעצם פוגשים את האסיר מהרגע הראשון שהוא מגיע אל הכלא, ועורכים לו בעצם תכנית טיפול. אם זה לעברייני מין, אלימות, אלימות כללית, אלימות במשפחה, גמילה מסמים. בעצם האסיר יכול להיכנס לכלא כעבריין ולצאת ממנו משוקם, ולהשתלב בקהילה מחדש.
מרינה דאהר: אני התחלתי לעבוד לפני 12 שנה כעובדת סוציאלית, עבדתי בעיקר באיתור ועיסוק בני נוער בסיכון. עבדתי בשכונות, עד 11 בלילה, הסתובבתי, ישבתי איתם בגנים ציבוריים. עברו השנים, עשיתי כמה קורסי הכשרה, גם עו"ס לחוק הנוער, גם מדריכת סטודנטים, והיום אני אחראית על צוות של עובדים וגם סגנית המנהלת.
אסתי אזולאי: להיות מדריך זה להיות אחראי על צוות של עובדות סוציאליות, כל אחת עוסקת בתחום אחר. כרגע יש לי בצוות 11 עובדות, וכל אחת באמת אחראית על תחומי גם מומחיות וידע, והקשר איתי הוא בעצם לתת להן איזשהו מענה מקצועי, מתמשך, ותהליך של למידה מתמשך. לשפר את היכולות שלהן, את ההישגים שלהן, לתת גיבוי, לכוון.
חייריה עלו חמרה: כל העבודה שלנו מבוססת על פיתוח מנהיגות מקומית של התושבים בתוך השכונות, ותושבים בסופו של דבר מחליטים בכוחות עצמם איזה נושאים הם רוצים לקדם בתוך השכונה שלהם.
כתבת: ככל שמתעמקים בעשייה של העובדות והעובדים הסוציאליים, נחשפים לעולם הערכים שמביאים איתם למקצוע, ולא פעם הבנה שמדובר בעשייה פוליטית, ושינוי ותיקון פני החברה.
חייריה עלו חמרה: אם אתה לא בא עם ערכים של צדק חברתי, של אחריות ומחויבות חברתית, של מודעות לגבי כל הנושא הזה של עוני והדרה, ולצמצם פערים.
כתבת: הרבה פעמים ההשפעה הזאת של מדיניות זה משהו פוליטי בעצם, נכון?
חייריה עלו חמרה: נכון, קודם כל מקצוע עבודה סוציאלית הוא הכי פוליטי מכל המקצועות. אני חושבת שהעבודה הסוציאלית היא באה לשנות, וכל שינוי זה שינוי במאזני כוח. זה לא משנה אם אתה עושה שינוי עם אישה שהיא מוכה בבית, ואז אתה משנה את הכוח ואז היא קצת יותר חזקה, או ילד מוכה, או אם אתה הולך לקהילה, ובונה קבוצות, והקבוצות האלה מביאות לשינוי בתוך השכונה שלהם. אז הם שמים את השכונה שלהם על סדר העדיפות העליוני, או שרשויות אחרות. זה אומר, איך שלא תסתכל על המקצוע הזה, זה מקצוע פוליטי.
נאוה יצחקי: הייתה לי ההזדמנות להיות שותפה עם עוד עובדים סוציאליים לשינוי בפרקטיקת מדיניות. בעצם, בחלון הזדמנויות הזה שקם, ביחד עם עוד ארגונים וגופים שונים, הגענו לוועדות הכנסת, ואנחנו הבאנו את הסיפורים של האנשים בעצם שמנותקים ממים, וככה הצלחנו להוביל לזה שאנשים שחיים בעוני בעצם, לא ינתקו אותם ממים. כל עובד סוציאלי יכול להביא מקרים שהוא מטפל בהם פרטנית, בעצם לכנסת להוביל שינוי חקיקה, ושינוי בעצם בחיים של כל האנשים בארץ.
כתבת: עוד שינויים שהעובדים הסוציאליים לוקחים בהם חלק הם דרך שיתופי פעולה עם מערכת הבריאות, מערכת החינוך, המשפט והעירייה.
סעיד אידריס סוריאה: אין יום כמעט שאני לא מדברת עם העובדת הסוציאלית בבת חולים. מדברים על מקרים ספציפיים, על תגובה של נשים ללידות שלהן, גם על הפן של כאילו, הסיכונים של אחרי לידה שיפתחו דיכאונות, והעובדת הסוציאלית, יש לה ראייה שהיא ראייה שונה, יש לה זמן אחר, היא יודעת להפעיל כוחות שאנחנו לא יודעים להפעיל אותם.הקשר הישיר בין הרופאים לבין העבודה הסוציאלית הוא יום יומי, זה כולל גם את הצוות הסיעודי. אני לא ידעתי כמה עבודה סוציאלית, כאילו, במהלך היום-יום שלנו בעבודה, השוטפת כאילו, כמה היא הכרחית.
הייתם דאוד: שיתוף הפעולה עם עובדים סוציאליים, הוא נמצא באופן שוטף. עובד סוציאלי יכול להבחין בבעיות שהן צריכות איזשהו מימוש זכויות. מחשבה לאיפה להפנות אותו, הכיוון הזה של להפנות את זה, ואז, כאילו, צריך להמשיך את זה עם איש מקצוע בתחום המשפטים, כי זה עניין של מימוש זכויות. אבל תמיד הזיהוי הראשוני הזה, זה משהו שהוא מאוד חשוב. כי אנשים לפעמים מאבדים את הכיוון.
יונה יהב: בלבנון השנייה, את כל העיר ניהלתי אז ב-2006 מתוך אינטואיציה. ההחלטה הראשונה הייתה לאייש את 106 עם העובדים הסוציאליים, ואף אחד מסביבי לא הבין, "מה אתה צריך אותם שם?". אמרתי, "אם יש משהו שיגמור את העיר הזאת, זה אווירת פאניקה. ואם יש משהו שיכול לחסום כל התרחשות מסוג זה, זה האנשים האלה. הם יודעים לדבר עם האדם, לשמוע את קולו, את הטונים של קולו, ולהחליט את ההחלטות הנכונות".
מאירה כבירמן: אני גאה בהיותכם עובדים ערכיים, מקצועיים, רגישים ומעניקים. גאה במסירותכם, בכל שעות היממה. בשגרה ובחירום, למען תושבי העיר חיפה.
חמודי סעיד: בכל בן אדם אשר הוא אדם, טמון עובד סוציאלי. ולכן, אמירתנו לכולם: תטפחו את העובד הסוציאלי שבכם.
כתבת: עבודה סוציאלית היא מקצוע שהוא מתבסס על אינטואיציה, או משהו שמתבסס יותר על כלים מדעיים?
שרית: ראיתי שהחלק האינטואטיבי הוא מאוד מאוד קיים, ונמצא, ואני חושבת שלכן, כשבוחרים את המקצוע, אדם צריך לראות שיש לו את הבסיס הזה. אני חושבת שהשילוב הזה של בין השניים הוא השילוב המנצח.
כתבת: פרופסור מירי כהן, ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, מתארת את תהליך ההכשרה של העובדות והעובדים הסוציאליים.
מירי כהן: הלימודים מורכבים משלוש תכניות: תכנית BA לתואר ראשון, תכנית MA תואר שני, ותכנית דוקטורט. התכנית מורכבת מלימודים תאורטיים, לימודים שממוקדים במיומנויות של התערבות, של עבודה עם אנשים, עם קבוצות, עם קהילות, ולימודי שדה. לימודי שדה מהווים בעצם את אחד המוקדים של העבודה הסוציאלית, כאשר סטודנטים משנה א' מתנסים בעבודה ממשית עם אנשים במצוקה. אנחנו מדגישים נושאים כמו: ראייה של בעיות חברתיות, לא רק בעיית הפרט אלא לראות את בעיית הפרט בהקשר החברתי, בהקשר של זכויות של אנשים. אנחנו שמים דגש על תהליכים אישיים שהסטודנטים עוברים, תהליכים של מודעות לעמדות שלהם, לרגשות שלהם, לתגובות שלהם לפונים שלהם, למטופלים שלהם, כדי להכשיר אותם להיות מיומנים יותר בעבודה שלהם. התכנית מיועדת לתת לסטודנטים בסיס איתן של ידע, מיומנויות, יכולות, כדי לסייע להם להתמודד יותר טוב לשפר את איכות החיים שלהם.
כתבת: לעיתים הבחירה להיות עובד סוציאלי קשורה למפגש עם עובדים סוציאליים במהלך החיים שלך. כך קרה לסעיד עוואבדה, עובד סוציאלי קהילתי בלשכת הרווחה בעיריית נצרת, וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה במסלול של מנהיגות ושינוי חברתי.
סעיד עוואבדה: בפעם הראשונה שנפגשתי עם עובדים סוציאליים, הייתי בן 16-17. זה היה במסגרת תכנית מנהיגות, שמטרתה להכשיר נוער להוביל שינוי בחברה. הכרתי שם עובדים סוציאליים, שלוקחים אחריות בשינוי מציאות חייהם של אנשים, להיות מעורבים בחיי אנשים בצורה חיובית, כדי למצוא הזדמנויות חיוביות שהצעירים והצעירות, ואוכלוסיות שונות, שיפנו לדרכים הנכונות והראויות - למען שינוי חיובי. אז שם הכרתי אותם והחלטתי להפוך להיות אחד מהעובדים הסוציאליים האלה. בהתחלה נתקלתי בהרבה מאבקים וקשיים בין האנשים שמסביבי, חברים שלי שלמדו איתי, משפחה, שאמרו - באיזה מקצוע אתה בוחר? אין בזה כסף, אין בזה עתיד, מקצוע שכולו בעיות, זה ישפיע עליך, על הילדים שלך, ועל העתיד שלך. אך עם כל זה עדיין היה משהו בבטן שאמר לי - לא. אני אוהב את המקצוע הזה, אני אוהב את האנשים. 
כתבת: אהבה לאנשים, עליה מדבר סעיד, והרצון לסייע לזולת, הם העוצמה והמהות של העבודה הסוציאלית.
כתבת: איך העולם היה נראה אם לא היו עובדים סוציאליים?
רינת: אני לא חושבת שאפשר לוותר על עבודה סוציאלית כי הם מתעסקים במשהו מאוד מאוד ייחודי. יש להם את הראייה הכללית הזאת של לראות את הפרט, את הפרט בתוך החברה. אי אפשר להחליף אותנו באיזה שהוא פקיד שממצה זכויות, כי זה לא התפקיד שלנו.
דור חליף: באמת הם שומרי הסף.
מרינה דאהר: עולם ללא חמלה. 
נאוה יצחקי: ללא עובדים סוציאליים, השירות בבתי הסוהר יכול להיות מאוד מאוד קשה.
דור חליף: עובד סוציאלי נמצא בכל מקום שיש צורך בהגנה על זכויות או מיצוי זכויות.
תמר: אני חושבת שהערך הכי חשוב בחיים שלנו זה רווחה. ולדעתי לכן, בגלל שהמקצוע הזה מזוהה עם הערך הזה, אי אפשר לוותר עליו.
נאוה יצחקי: ברגע שאסיר נכנס, זה בעצם מצב לחץ מאוד מאוד קיצוני. בן-אדם שיש לו חיים בחוץ, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, פתאום מגיע למקום שבעצם מצרים את כל הצעדים שלו.
דור חליף: גם היום, חברות היי-טק שרואות את עצמך כמובילות, יש להן היום עובד סוציאלי או מישהו שמאוד דואג לרווחה של העובדים עצמם.
גל: הרבה אוכלוסיות שאם לא היה את העובדים הסוציאליים שיטפלו בהן, אז מי כן יטפל בהן?
אסתי אזולאי: אני חושבת שזה היה עולם קצת פחות טוב בלי עובדים סוציאליים, כן. אני חושבת שיש משהו בעשייה שלנו שהיא מנסה להיות מדוייקת לאדם. באמת לנסות לראות מי האדם ולהגיש לו את העזרה שהוא צריך.
עו"ס ענת: עולם בלי עבודה סוציאלית היה עולם יותר קפיטליסטי, יותר דורסני, עולם שאין בו חמלה.
אבנר ספורן: עולם מפורק יותר, מפורר יותר, כי עבודה סוציאלית בעצם מביאה את הרוח של הפרספקטיבה של השיתוף.
חייריה עלו חמרה: עבודה סוציאלית עושה את העולם טוב יותר, וכל הזמן מזכירה לכל העולם שיש משהו בתוכנו שצריך להוציא אותו החוצה לאנושות.
כתבת: פוטנציאלית, אין אדם שלאורך חייו אינו נפגש בעובדים סוציאליים, אם בהקשר של מצב בעייתי או אפילו נורמטיבי. נראה לעובדים הסוציאליים יש סיפורים רבים ומגוונים מהשטח, שהתקשורת אף יכלה לחזר אחריהם. אך הם, כסוכני השינוי שבשטח, נעדרים מהתקשורת. אז מהי הסיבה לכך?אמנון בהם: חלק מהנושאים שאנחנו עוסקים בהם כעובדים סוציאליים הם קשים לצילום, גם לא ניתן לצלם אותם, מסיבות של סודיות מקצועית. עובד סוציאלי לא יכול לצלם ילדים בסיכון, לא יכול לצלם נושאים שקשורים בבעייה של לקוח שמטופל שלהם. עובדים סוציאליים, מרביתם לא מעורבים בנושא של מדיה. הם מיומנים מאוד בשיטות של עבודה קבוצתית, של עבודה עם יחידים, עבודה קהילתית, אבל הם לא משתמשים במדיה כאמצעי לשינוי חברתי.
כתבת: איך בעצם התדמית של העובד הסוציאלי מוצגת? איך העובד הסוציאלי מוצג בתקשורת? בכתבות שאנחנו ככה רואים גם בחדשות, גם שרצות בפייסבוק, עצומות.
דב: לפעמים יש מחסומים שאי אפשר לעבור אותם, כי הם תפורים בתוך התפקיד של העובד הסוציאלי. העובד הסוציאלי לא יכול להגן על עצמו כי בשביל להגן על עצמו הוא צריך לחשוף את המטופלים שלו. אז הוא לא יעשה את זה והוא נשאר כל הזמן... הוא כל הזמן נשאר בעצם התוקף, והוא נשאר הרע בסיפור. כי אין לו אפשרות להגן על עצמו מעצם התפקיד שלו וזה, בעיניי זה מאוד טרגי.
תמר: אני חושבת שצריך להציג בתקשורת את הצדדים הנוספים שיש בעבודה סוציאלית. משום שיש הרבה מקומות שבהם יש סטיגמה על עבודה סוציאלית כאילו כל מה שעובדים סוציאליים עושים זה להוציא ילדים מהבית. ולכן אנשים בשכונות קשות פוחדים, פשוט פוחדים להשתמש בשירותים שיכולים להיות לעזרתם. בגלל אותה סטיגמה.
כתבת: מה לדעתכם צריך לעשות כדי לשפר את התדמית?
דב: עד שהתחלתי ללמוד, לא הייתי חשוף, כאילו, למאית מהעבודה ומההשקעה שכרוכה בתוך המקצוע הזה, לספקטרום הרחב שכלול בתוך המקצוע הזה. אני חושב שצריך לצאת החוצה, להראות את העבודה, להראות שזה מקצוע, שזה לא איזה שהוא תפקיד.
תמר: אני חושבת שהבעיה היא לא של העובדים הסוציאליים עצמם, אלא יותר של התקשורת. זאת אומרת, של איך אנחנו מוצגים ומתי אנחנו מוצגים. כי אני לא רואה שמראים דברים טובים ונהדרים שעובדים סוציאליים עושים מדי יום.
כתבת: בעולם שבו תוכניות ריאליטי חושפות ומאדירות בעלי מקצועות רבים כגון שוטרים, עורכי דין, פסיכולוגים, רופאים ומיילדות, אין ספק, לפחות לחלק מהעובדות הסוציאליות, שהדימוי של המקצוע יוכל להשתפר באמצעות סידרת טלוויזיה.
אסתי אזולאי: לא היה מזיק אם הייתה לנו סדרה, כמו ER כזה, סדרה על עובדים סוציאליים כמו שיש על המשטרה, על בית חולים, מעניין. אנחנו כן אוכלוסייה מעניינת, פחות מדי נחשפת, ונחווית כמעניינת. אבל יש לנו סיפורים, חבל על הזמן!

סוף תמלול הכתבה: "יש לנו סיפורים – חבל על הזמן…"

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית