נותנים פנים לעוני (כנס השקת דוח העוני)

תמלול הכתבה: נותנים פנים לעוני (כנס השקת דוח העוני)

ערן וינטרוב: יש למעלה ממיליון ילדים שחיים בעוני, וחצי מיליון משפחות. המשפחות האלה, הילדים האלה, אין להם עתיד. הן לא יכולות להתקיים ביומיום, והן זקוקות למדינת ישראל שתראה אותם. שתשנה את סדר העדיפויות הלאומי.
כתבת: בניגוד לדוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי, מפרסם מידי שנה ארגון לתת דוח עוני אלטרנטיבי, ממנו עולה תמיד תמונה עגומה יותר.
נעמה ירדני: דו"ח העוני האלטרנטיבי באמת נועד לתת פנים ושם לעוני, נועד להנגיש את המושג של מה זה עוני, גם למקבלי ההחלטות וגם לחברה האזרחית וגם לאוכלוסייה הכללית, כדי שאנשים באמת יבינו את המשמעות של החיים בעוני.
כתבת: בשונה מהדו"ח של הביטוח הלאומי שמתייחס למדד ההכנסה בלבד, הדו"ח האלטרנטיבי שם דגש על מידת המחסור בצרכים הקיומיים: אי-בטחון תזונתי, השכלה, בריאות, דיור ויוקר המחיה.
ערן וינטרוב: אז אנחנו פה רואים שיש לנו חמישה ממדים, ואנחנו בודקים את מידת המחסור של האנשים. כי עוני, מה לעשות, הוא יחסי בסופו של דבר. ולכן, אנחנו צריכים לבדוק את מידת המחסור ביחס לצרכים החיוניים שדרושים לקיום בישראל.
נעמה ירדני: אחת מהמגמות החשובות באמת שאנחנו מזהים, זו אותה התבססות של מזונות פחות בריאים, כמו שהמרכיב העיקרי בתזונת הילדים האלה זה פחמימות, ולחם וממרחים. אנחנו מדברים על 70% מהילדים נתמכי הסיוע שזה עיקר התזונה שלהם. יחד עם צמצום בגודל הארוחות, וביחד עם דילוג על ארוחות, או וויתור על ארוחות במהלך הזמן.
כתבת: לכנס הגיעו עשרות עמותות שמספקות מענה מידי לתופעת חוסר הביטחון התזונתי, ובנוסף היוו  מקור מידע עליו התבסס דו"ח העוני האלטרנטיבי.
אברהם ביטון: קשה לי קשה לי מאוד. ואני רואה את האנשים שהגיעו לקו העוני, שאני זוכר אותם שהם היו במעמד אחר לגמרי. והם מתביישים ועומדים ממרחק, או שמתקשרים אליי לטלפון ואומרים לי: "אני נמצא בחוץ, אם אתה יכול להביא לי את זה הצידה עכשיו, או לשים את זה, את הסל, באיזה פינה, אני אעבור אקח אותו".
נעמה ירדני: כששאלנו את נתמכי הסיוע מהו עוני עבורך, אז עלו הרבה מאוד תשובות כמו השפלה, ושהם מרגישים שקופים בעולם. הרבה מאוד מהם דיברו על התלות שהם מרגישים גם כלפי ארגוני סיוע, וגם כלפי ארגונים ממשלתיים כאלה ואחרים שאמורים לסייע להם.
עליזה: אנחנו מקיימים סדנאות תזונה וסדנאות אפייה. יש לנו חנות מהממת שהיא יד שנייה, שהנשים של העמותה מתחזקות אותה. החנות הזאת מוכרת בגדים בין שקל לעשרה שקלים, כשהמטרה של זה היא בעצם לתת איזשהו צמצום של עוני ולקחת גם קצת אחריות על העוני, ולא רק לקבל סלים מוכנים.
משה רובין: מרכזי הלמידה לפחות פעמיים בשבוע פותרים את הבעיה. כי א', הילד מקבל העשרה תרבותית ולימודית, ב', הוא לא מסתובב ברחובות. בדרך כלל אנחנו גם מחלקים להם איזה ארוחה קלה, אז זה איזשהו תחליף גם לחצי ארוחת ערב.
כתבת: מלבד הקושי של הנתמכים, גם ארגוני הסיוע נתקלים בחסמים בירוקרטיים וכספיים שהממשל מציב בפניהם.
סובחייה נגנגיה: אין לנו תקציב משום גורם ומשום ארגון. אנחנו כערבים מוסלמים מחכים לצדקה, וזה קורה פעם בשנה בחודש רמאדן. ולכן המצב אצלנו מאוד טרגי.
עליזה: אני השנה לא פניתי למשרד הרווחה לבקש תמיכה בסלי מזון. הבירוקרטיה כדי לקבל בסוף שמונה שקלים בלתי אפשרית, ואתה מוותר מראש על מילוי הטפסים.
כתבת: ארגון לתת תומך ב-180 עמותות ובתי תמחויי המסייעים בדרכים שונות בצמצום תופעת חוסר הביטחון התזונתי. ובעצם כך, הארגון לוקח חלק נכבד מאחריותה של המדינה.
נעמה ירדני: המדינה צריכה להציב יעד לצמצום העוני, שזה משהו שלא קורה עכשיו. מעבר לזה אנחנו חושבים שצריך להיות גוף ממשלתי אחד שיתכלל את כל הטיפול של העוני, שלא יהיה משרד הבריאות שמטפל בדברים מסוימים ומשרד החינוך שמטפל בדברים אחרים. 
ערן וינטרוב: אפשר לצמצם את העוני, חייבים לצמצם את העוני, זה גם יעיל כלכלית אבל זה גם נכון מוסרית, ערכית, וזה הדבר הצודק והנכון לעשות.

סוף תמלול הכתבה: נותנים פנים לעוני (כנס השקת דוח העוני)