יום שישי   18-01-2019
עדכון חדשות |

: ירידה בממדי העוני ביחס ל-2017, האומנם?

חברה נכתב על ידי

במקביל לפרסומים על עליית המחירים במשק, ארגון לתת פרסם היום (13/12/2018), את דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2018. הדוח שמופק מזה 16 שנים מצביע על נתוני עוני חמורים בהרבה ממה שמפרסמת המדינה באמצעות הביטוח הלאומי. בדוח של לתת מספר העניים עומד על 2,345,000 – כחצי מיליון עניים יותר מאשר הדוח של הביטוח הלאומי.

ארגון לתת אינו רואה בגובה ההכנסה פרמטר בלעדי לקביעה מי הוא עני (כפי שמגדיר הביטוח הלאומי), אלא בוחן את המחסור ממנו סובלים האזרחים בישראל בתחומי דיור, בריאות, השכלה, יוקר מחייה ואי-בטחון תזונתי. הדוח כולל גם את עמדות הציבור הרחב ביחס לעוני בישראל והאחראיים למיגורו. הממצאים הקשים: 2,345,000 עניים בישראל (26.5% מכלל הציבור), מתוכן 1,041,000 ילדים, ו-1,304,000 בגירים. 533,000 משקי בית בישראל חיים בעוני (21%). לינק לדוח באתר "לתת".

בנוגע לילדים וקשישים – 80.2% מהילדים למשפחות שמקבלות תמיכה מעמותות המזון, המרכיב העיקרי בתזונה שלהם הוא לחם וממרח (36.9%), או פחמימות (43.3%),כאשר בשנת 2016 נתון זה עמד על 67.7%.

6% מהילדים למשפחות שמקבלות תמיכה מעמותות המזון, קיבצו נדבות, 5.7% אספו אוכל מהרצפה או מפחי האשפה, בהשוואה ל-1.7% ילדים מהשנה שעברה, ו-5.4% נאלצו לגנוב אוכל כדי להתמודד עם המחסור במזון, לעומת שנה שעברה, שהאחוז עמד על 3.8%.

92.4%(!) מהקשישים שמקבלים תמיכה מעמותות המזון, מעידים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי בלבד למלא את צרכיהם הבסיסיים למחייה בכבוד. 89.8% מהם אינם מסוגלים לעמוד בתשלום עבור סיעוד בדומה לשנה שעברה.

נתון מעניין הוא שעל פי הדוח האלטרנטיבי של 2018, חלה ירידה בהיקף העוני ביחס לשנת 2017. ב-2017 היו 2,525,000 עניים (29.1%) ואילו בשנת 2018 על פי הדוח יש 2,345,000 עניים (26.5%), כלומר ירידה של 180,000 עניים! (קיטון של 2.6%). ערן וינטרוב, מנכ"ל "לתת" מסר בתגובה: "אין להתייחס לשינוי כשיפור במצב, אלא הדבר מעיד בפשוטו על מרחב הטעות של הסקר". במילים אחרות מיחסים ב"לתת" את הקיטון בממצאים, לסטיית התקן של המחקר.

ראיון עם ערן וינטרוב מנכ"ל לתת עם פרסום דוח העוני האלטרנטיבי:

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

קצת על הדו"ח האלטרנטיבי. הדוח מתפרסם זו השנה ה-16 והוא אלטרנטיבה במספר מרכיבים ביחס לאופן שמודדים עוני בביטוח הלאומי.
המדינה מפרסמת מידי שנה את דו"ח העוני השנתי שלה, בהתבסס על נתונים שמסופקים לה מהמוסד לביטוח לאומי. איך זה עובד? ובכן, ביטוח לאומי מחשב את שכר החציון של אזרחי ישראל, כלומר השכר שבו 50% מהאזרחים מרוויחים יותר ממנו, ו50% מרוויחים פחות ממנו. מתוך האזרחים שמרוויחים פחות משכר החציון, בודק המוסד לביטוח לאומי, מי שמרוויח פחות מחצי משכר החציון – הוא עני במדינת ישראל. כלומר, לדוגמה אם השכר החציוני במדינת ישראל הוא 7,000 שקלים, מי שמרוויח 3,500 שקלים ומטה בחודש, הוא עני (כמובן שיש שיקלול שמתיחס לעוני של משפחה על בסיס מספר הנפשות).

על פי תפישה זו, מתפרש כי ביטוח לאומי מתייחס בהגדרתו לאנשים עניים, רק על פרמטר ההכנסה החודשית שלהם. עמותת "לתת" מאמינה כי שיטה זו היא שטחית ולא מספקת, ויש עוד כמה וכמה פרמטרים, שחייבים להיכלל בקביעה מי הוא עני, ובכך להפוך את מדד העוני לרב מימדי, ולא להסתפק רק בפרמטר ההכנסה.

דו"ח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מתיחס לחמישה ממדים כדי להגדיר מי הוא עני במדינת ישראל: דיור, בריאות, התמודדות עם יוקר המחייה, אי ביטחון תזונתי והשכלה.

במה עוד שונה הדו"ח האלטרנטיבי? ובכן, הדו"ח נותן מבט על המשמעות של החיים בעוני, על מה אנשים מוותרים, איך נראים החיים שלהם, על מה הם חולמים, מה השאיפות שלהם, ואת זה "לתת" עושים על ידי אינטגרציה, של מספר מחקרים, אחד של הנזקקים נתמכי הסיוע, השני על מגמות העוני בעמותות המזון, והשלישי תפישות העוני בקרב הציבור הרחב.

מתברר לפי הדו"ח של "לתת" שבשיטה האלטרנטיבית, נלכדים למעלה מחצי מילון אנשים עניים, שלא מוכרים כלל כעניים, לפי המוסד לביטוח לאומי.

בראיון עם ערן וינטרוב, מנכ"ל "לתת" הוא אמר כי אם מדינת ישראל תאמץ מדיניות מקרו-חברתית שונה, היא תוכל לצמצם את מעגל העוני וכפי שהמליצה וועדת אלאלוף ולמלחמה בעוני, אם נשקיע 7.6 מיליארד שקל בשנה, שזה הרבה פחות ממה שהעוני עולה למדינה, נוכל להגיע לממוצע לשיעורי העוני ב-OECD נמוך יותר בתוך 10 שנים, זה משהו שהוא גם יעיל כלכלית אבל בעיקר צודק מבחינה חברתית.

עוד מדבריו: "דרושה פה הסתכלות סינרגטית, דרושה איזושהי רשות, או במשרד ראש הממשלה שיתכנן את המאמצים, מכיוון שהעוני קשור למשרד הרווחה, ולמשרד החינוך, למשרד הפנים, נגב גליל, שוויון… יש הרבה מאוד משרדים ממשלתיים שעושים גם פעולות, אבל אף אחד לא מודד את הפעולות האלה, אף אחד לא מציב יעד, וגם אף אחד לא מתכלל את הדברים כדי שהפעולות תהיינה אפקטיביות, וכדי שבאמת יהיה אפשר להסתכל איך מצמצמים את שיעורי העוני, ולא רק איך מטפלים באוכלוסייה כזאת או אחרת."
"זאת תהיה שאלה, האם הבחירות הקרובות שוב יעשו רק על נושאים מדיניים וצבאיים, או שהציבור בישראל יחליט שממדי העוני הם גבוהים מדי, שיש שוויון רחב מדי, ושהוא רוצה לדרוש מכל המפלגות בקשת הפוליטית להתחייב על תכנית לאומית לצמצום העוני, על יעד לצמצום העוני, ועל תקציבים מתאימים כדי שיאפשרו לנו להיות מדינה באמת יותר מתוקנת".
לדוח המלא.

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>