חברהעלה ב-05/07/2018, 16:42משך: 4:06 דקות Available in English
כתבה |
בזמן שחוק הגיוס החדש העסיק את התקשורת ואת הפוליטיקאים, דנו שופטי בג"צ בהליך הלא שוויוני במתן פטור לנשים על בסיס חופש המצפון מטעמים דתיים אל מול טעמים שאינם דתיים. העתירה הוגשה ע"י תנועת יש גבול יחד עם כמאה פעילים. לקריאה נוספת.
נועה גור גולן: אני חושבת שמה שהוביל אותי לסירוב שלי הוא קודם כל האינסטינקט הפציפיסטי שלי. עתליה בן אבא: אני הולכת לסרב גיוס מטעמי מצפון. הדס טל: אני מתנגדת לאלימות בכל הצורות. אני מתנגדת לאלימות נגד אנשים, נגד בעלי חיים. אלימות של יחידים, של מדינה. נועה גור גולן: המחשבה להשתמש באלימות מעוררת בי אפילו כאב פיזי. קריינות: כשאת בחורה דתיה, ההליך לקבלת פטור מהצבא בשל חופש מצפון מטעמים דתיים הוא יחסית פשוט. אך כשאת חילונית ורוצה לקבל פטור בשל חופש מצפון מטעמים שאינם דתיים כמו פציפיזם, המדינה תחשוד בך ותדרוש ממך לעבור הליך מיוחד. יואב הס: הנשים הדתיות מקבלות פטור בקלות רבה. הן פשוט ממלאות טופס של 3 שורות, מציינות שהן דתיות, חותמות. ומקבלות פטור. בזה נגמר העניין. כל האחרים עוברים מסכת שלמה של הייתי אומר אפילו התעללות. נועה גור גולן: בעצם ישבתי מול שמונה חברי ועדה, והייתי צריכה לשכנע אותם שהסיבות למה אני מסרבת הם מטעמים פציפיסטיים, מטעמי מצפון. לא עברתי את הועדה הראשונה, אבל לא ויתרתי, והגשתי ערעור, והלכתי לעוד ועדה, וגם אותה לא עברתי. איתי מק: הדרך שבה פועלים כלפי הנשים הדתיות היא הדרך הנכונה. וזו גם הדרך שצריך לפעול בה לגבי סרבני וסרבניות המצפון הלא דתיים. לא יכול להיות שלגבי נשים דתיות ההנחה תהייה שהתצהירים שלהן הם אמת ולגבי סרבני המצפון מטעמים לא דתיים, ההנחה תהיה שהתצהירים אינם אמת ולכן באופן גורף כולם נשלחים לוועדת המצפון שיושבים בה נציגים של הפרקליטות הצבאית ופילוסופים אנתרופולוגיים. יואב הס: שואלים אותן כל מיני שאלות לא רלוונטיות, מתחילים להשוות בין האם הם היו חיילים בתקופה הנאצית אם הם כן היו משרתים נגד המשטר הנאצי או לא. ואז שבנאדם אומר: "כן, נגד הנאצים הייתי מוכן להיות חייל", אה אז אם היית חייל נגד הצבא של היטלר אז כנראה שזה לא עניין עקרוני בשבילך כן לשרת או לא לשרת, אתה חייב לשרת גם בצה"ל. קריינות: בזמן שחוק הגיוס החדש העסיק את התקשורת ואת הפוליטיקאים, דנו שופטי בג"צ בהליך הלא שוויוני במתן פטור לנשים על בסיס חופש המצפון מטעמים דתיים אל מול טעמים מצפוניים. העתירה הוגשה ע"י תנועת יש גבול יחד עם כמאה פעילים. איתי מק: קורה כאן משהו מאוד מעניין, מצד אחד משרד הביטחון וצה"ל משקיעים הרבה משאבים והתעסקות ואנרגיה בסרבני המצפון הלא דתיים. מצד שני חוק שירות הביטחון שקובע את כל הסיפור של הגיוס לצה"ל בכלל לא מזכיר את המילים סרבני מצפון מטעמים לא דתיים, הם לא קיימים. החוק מתעלם מהם באופן מוחלט. ומאחר שהמחוקק לא רצה להתייחס לעניין הזה אז שר הביטחון לא יכול בלי חקיקה לבוא ולקבוע הסדר מנהלי שהוא מפלה ביחס לנשים הדתיות. יואב הס: הסיבה שמשחררים דווקא את הנשים הדתיות היא סיבה פוליטית. יש איזשהו הסכם בין מפלגות חרדיות לבין מפלגות השלטון, ופה לא משנה בכלל אם זה מה שנקרא ימין או מה שנקרא שמאל. קריינות: מדוע השופטים לא קיבלו את העתירה? איתי מק: אז המדינה לא אומרת שזה לא מפלה, המדינה ניסחה בתגובה שלה את סיפור האפליה באופן עמום. הטענה של המדינה בעיקר שאת הדבר הזה קבעה הכנסת, והטענה שלנו היא שלא רק שהכנסת לא קבעה, ההליך המקל שהנשים הדתיות קיבלו הוא היה בגלל קומבינה פוליטית בגלל הסכמים קואליציוניים.
הוספת תגובה לכתבה