תמלול הכתבה: נאנסתי, והשמידו לי את הראיות

שחקנית: נאנסתי ואני מרגישה חסרת אונים. השמידו לי את הראיות ואין לי מה לעשות עם זה. אין לי איך למצות את הדין עם הבן שהרס לי את החיים.
קריינות: אז דמייני לך שאחרי שעברת את הגיהינום של החקירה לאחר שנאנסת, את מגלה שמה שהיה יכול לשמש כראייה קריטית במשפט, פשוט נעלם. זה מה שיכול לקרות עם ערכת האונס שהיא תיק הראיות הביולוגיות שנאסף מהנאנסת בבית החולים מיד לאחר האונס.
יעל שרר: משרד הבריאות בעצם קבע נוהל ב-2003. בנוהל הזה כתוב שערכות אונס שנדגמו בבתי חולים, ראיות ביולוגיות בתיקי עבירות מין, אם זה זרע, שיער, רוק או כל דגימה ביולוגית אחרת, מושמדים אחרי 3 חודשים.
קריינות: ואכן, הנוהל קובע כי כל עוד הנפגעת קיבלה החלטה שלא להתלונן במשטרה, הדגימות הביולוגיות יישמרו לשלושה חודשים בלבד. לאחר תקופה זו, הערכה תושמד. מצב אבסורדי זה המתקיים שנים רבות, הוביל לקיום דיון בכנסת בחודש מאי, עם נציגות מהגופים הנוגעים בדבר.
איילת אורנשטיין: מוצגים לא מושמדים במשטרה. ההנחיה, בטח בעבירות חמורות, גם אחרי שהתיק נסגר, שלא ישמידו את המוצג.
מיכל רוזין: כבר קרה שבתי החולים איבדו ערכות. 
עאידה תומא-סלימאן: כל זמן שאנחנו מדברים על השמדת הערכות זה נשמע מאוד חלק ומכבסת מילים כי מה שעושים באמת זה משמידים ראיות שעלולות להפליל בן אדם שהוא תקף מינית.
קריינות: תקופת ההתיישנות על תביעות אונס היא בין 7 ל-15 שנים, תלוי במקרה. כלומר המחוקק הבין שלעיתים רק אחרי הליך של טיפול וסיוע שנמשך שנים, מקבלת הנאנסת את ההחלטה והאומץ להתלונן. אז מדוע קבע משרד הבריאות נוהל, שלא מתיישב עם תקופת ההתיישנות? כדי להבין זאת צריך לחזור אחורה בזמן לתחילת שנות ה- 2000, כשבוולפסון הוקם בהתנדבות חדר הטיפול הראשון לנפגעות תקיפה מינית.
ג'וליה ברדה: אנחנו הקמנו את זה מתוך יוזמה מקומית בהתנדבות של אנשי צוות. כיוון שלא היה איזשהו מודל שהיינו צריכים להסתמך עליו או היינו יכולים להסתמך עליו, החלטנו שתקופה של שלושה חודשים זה תקופה סבירה למישהי שקרוב לוודאי תרצה להתחרט, קרוב לוודאי היא תתחרט.
קריינות: בשנת 2003 קבע משרד הבריאות נוהל דומה לדרכי העבודה שנקבעו בוולפסון, כולל הקביעה כי פרק הזמן בו תישמר הערכה יהיו שלושה חודשים בלבד. מאז הנוהל לא עודכן והקביעה נותרה עד היום למרות הסתירה הברורה בינה לבין תקופת ההתיישנות המוגדרת בחוק.
לאה פדידה: אישה שעברה התקפה מינית או אונס או כל דבר אחר מגיעה, לוקחים ממנה את כל הערכה, היא לא מגישה תלונה, היא עדיין לא מספיק חזקה, היא חלשה, היא כואבת. אחרי שנתיים היא רוצה, היא פונה אליכם, "שלום, איפה הבדיקה שלי?", יש מצב שתגידו לה "סליחה, הבדיקה הושמדה?"
נציגת משרד הבריאות: כן.
שחקנית: מצאתי את עצמי בבית חולים, עברתי את כל הבדיקות. אני עדיין נסערת. עוד לא הודתי בפני עצמי שנאנסתי, ובאותו רגע אומרים לי להחליט אם להתלונן או לא, כדי לדעת אם לקחת את ה-DNA שלו. ולא ידעתי מה לענות. אז עניתי שלא.
קריינות: במהלך הדיון, הגיעו נציגות המשטרה, משרד המשפטים ומשרד הבריאות להסכמה שיש לשמור על ערכות האונס לפחות בהתאם לתקופת ההתיישנות, אז מיאחראי לשמירתן, והיכן הערכות ישמרו?
זוהר סער-לביא: לא בדיוק ברור איך שומרים, איך נכון לשמור את הראיות האלה. זה ראיות שהן מתכלות אני מניחה.
נורית יכימוביץ-כהן: אם הדגימה מטופלת כהלכה אפשר לשמור אותה שנים רבות או כערכה או כדנ"א שהופק בתנאי הקפאה, אם גם קובעים את הפרופיל הגנטי של הדנ"א אפשר לשמור אותו לתקופה בלתי מוגבלת כקובץ מחשב.
קריינות: מסתבר, שהיעדר נוהל מוסכם יוצר גם אפליה. אם נאנסת והגעת לוולפסון בחולון, יתכן ויזרקו את הערכה שלך אחרי שלושה חודשים בלבד, אבל אם הגעת לסורוקה, ישמרו אותה גם אפילו שש שנים. גם האופן שייקחו את הדגימות, אם בכלל, תלוי בית חולים.
יעל שרר: לא מכולם לוקחים ערכות. ולא כל  הערכות האלה מגיעות למעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, חלקן נשארות בבתי החולים.
קריינות: ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו נמצאים כעת בתהליך עדכון נוהל תקיפה מינית. יצאה הנחיה עד לעדכון הסופי של הנוהל לא להשמיד ערכות אונס".
יעל שרר: משרד הבריאות, אחד הדברים הכי בעייתיים זה שהוא בעצם לא שומר אפילו תיעוד של כמה נפגעות הגיעו, כמה נפגעות נלקחה מהן ערכה, כמה ערכות מתוך מה שהוא לקח הושמד. אנחנו בחוסר אדיר של נתונים.
קריינות: ערכת האונס מהווה ערך קריטי לא רק לנאנסת, אלא גם למשטרה, בהצלבת מקרי אונס, התאמות דנ"א ופיענוח פשעים. תמוה איך עד כה לא הוסדר נוהל בנושא ואכיפתו אינה מיושמת בקפידה על ידי הרשויות.
עאידה תומא-סלימאן: אפילו אם זה נשאר בבתי חולים וזה נשאר בתוך האחסון של בתי החולים יש צורך בראיה משפטית ורגולציה משפטית של איך משמרים את זה ואיפה משמרים את זה.
שחקנית: אחרי שנה הגשתי תלונה במשטרה. ואז גיליתי שהראיות הושמדו. איבדתי את כל הראיות ואת הסיכוי לצדק אמיתי.

סוף תמלול הכתבה: נאנסתי, והשמידו לי את הראיות

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס