גאווה ושוויון זכויות

תמלול הכתבה: גאווה ושוויון זכויות

סול רוז דוד: עד לפני 30 שנה אם היית הומו במדינת ישראל - היית עבריין. אז נכון התקדמנו מאז, כבר אף אחד לא ישב בכלא על משכב זכר, אבל מה עם כל שאר הזכויות שנשללות מהקהילה הגאה?
האם לדעתך חברי/ות הקהילה הגאה צריכים לקבל שוויון זכויות?
קרנית: כי למה לא? זאת השאלה. למה לא?
אלעד: ברור, הם בני אדם רגילים, למה שלא יקבלו שוויון זכויות?
אמה: מגיע להם לחיות במדינה בדיוק כמו שמגיע לכל אזרח.
סול: אני לא חושב שהנטייה המינית צריכה להשפיע על היותם אזרחי שווי זכויות.
רוני: בני אדם הם בני אדם, הם בני אדם לא משנה מה הרקע שלהם או המוצא.
קרנית: אין שום סיבה לשים להם מגבלות.
סול רוז דוד: היום זאת השנה השלישית שבה מציינים את יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת, בשאיפה לקדם את מעמדה וליצור שוויון זכויות שנוכל להתגאות בו כחברה.
לדעתך יהיה בישראל שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה?
אמה: אני רוצה להאמין שכן, אבל אני בספק מאוד גדול שזה יקרה.
אביבית: זה יקרה, יקרה יקרה, מתישהו.
יורי: זה עניין של זמן, בעולם זה קורה, אנחנו מקבלים תגובת שרשרת.
רוני: בטח, בטח, אבל אולי אני סתם אופטימית, אבל בראיה שלי כן, העולם כולו מתקדם לשם, אני מאמינה שגם מדינת ישראל תתקדם לשם.
סול: כן ולא
קרנית: בגלל שהדת כל כך כל כך משפיעה על מה שקורה במדינה שלנו
סול: כנראה שזה יהיה עוד רחוק מאוד מאוד.
אביב: אין סיכוי. תמיד יש מתנגדים, תמיד צריך להיות איזה סכסוך, אין שוויון.
תומר: בתקווה. אני לא יודע אם לשם המדינה מגיעה אבל אפשר לקוות.
מה לדעתך צריך לקרות כדי להשיג שוויון זכויות?
אמה: שיהיו האנשים הנכונים במקום הנכון, אם זה בפוליטיקה...
תומר: אולי פעילות פוליטית יותר מאומצת זה משהו שטיפה נדחק לקראת כל בחירות לטובת נושאים אחרים.
רוני: צריכה להיות הפרדה, בין החוק לבין הממשלה לבין הדת.
אביבית: לדבר על זה המון, לתת הדרכות בבתי ספר, ללמד את הילדים.
אלעד: האנשים הצעירים הם אלו שישנו את זה בסופו של דבר, מי שכבר בגישה מסוימת קשה מאוד לשנות לו את הגישה, זה תהליך של חילופי דורות.
סול: זמן וקידמה לדעתי, הסברה.
קרנית: חינוך מחדש, לאהבה, לפתיחות, לקבלת השונה ואולי אחרי דור או שניים של חינוך כזה, דברים ישתנו כאן.

סוף תמלול הכתבה: גאווה ושוויון זכויות