יום רביעי   25-04-2018
תמלול הכתבה: נזקקים מושפלים במרכזי חלוקת המזון?

כתב: דמיינו שאתם ברגע חלש בחיים שלכם. שאתם זקוקים לעזרה. האם הייתם רוצים להיחשף בפומבי?
קריינות: בישראל, מאות מבקשי סיוע הפוקדים את מרכזי חלוקת המזון ובתי התמחוי מדי יום. אבל האם אנחנו עושים מספיק על מנת לשמור על כבודם ופרטיותם?
רן מלמד: כשאדם מגיע לבעיית רווחה והוא צריך עזרה, הוא נמצא קודם כל במצוקה, ובמצב של בושה.
קריינות: בעקבות מאמצי "ידיד", אימצה המדינה קוד אתי שיוחל מהשנה הבאה על ארגוני סיוע, במטרה לצמצם את הפגיעה בכבוד הנזקקים.
רן מלמד: הפגיעה הבסיסית היא שאנשים עדיין צריכים לעמוד בתור כדי לקבל חבילת מזון, במקום שהחבילה תגיע לביתם במידת הצורך. או שהם יקבלו כרטיס שהם יוכלו לקנות איתו בסופר את מה שהם רוצים. עם מגבלות כאלה ואחרות. הדבר השני זה שמבקשים מאנשים להצטלם לעיתונים או לתחנות רדיו או לטלוויזיה, להתראיין ולספר כמה עוזרים להם. מישהו שאל אותם אם הם מאד רוצים? מישהו שאל אם הם מוכנים?
מבקש סיוע: אתה ביקשת רשות מהאנשים האלו לצלם אותם? לא, זה שקר! למה גם לי אמרו את זה, וצילמו אותי ושמו אותי בעיתון. אל תגידו לי שאתם מטשטשים.
קריינות: ארגוני סיוע רבים, הזקוקים לתרומות הציבור על מנת להתקיים משתמשים בסיפוריהם האישים של הנזקקים עבור קמפיינים לגיוס כספים באופן שלעיתים פוגע בפרטיות שלהם.
רן מלמד: אתה לא חייב להראות את הפרצוף של האנשים, אתה לא חייב לשמוע מהם כמה שהם מסכנים. אם אתה עמותה מוכרת, אתה עמותה טובה ואנשים סומכים עליך ומכירים את השם שלך, הם יתרמו לך.
ישי מנוחין: גם העמותות שמנצלות תמונות של אנשים רעבים כדי לגייס כסף, לא עושות את זה בשביל עצמן. הן עושות את זה כדי שיהיה להם יותר כסף להאכיל רעבים, לדאוג לעניים. לבוא ולהגיד זה לא בסדר? בהחלט, זה לא בסדר שמנצלים עוני של אנשים. אבל המנצלת הגדולה ביותר זו המדינה שלא דואגת שיהיה פחות אנשים עניים, שלא דואגת שלעמותות המזון יהיה מספיק כסף לחלק מזון.
קריינות: פגיעה נוספת בפרטיות הנזקקים היא העמידה הפומבית בתורים ארוכים במרכזים לחלוקת מזון. אבל מה האלטרנטיבה לכך?
רן מלמד: תראה, היום אנחנו רואים איך בכיף מצלמים את החיילים שאורזים חבילות מזון. אז שהחיילים יסעו לבתים עם רכב צבאי או רכב אחר, ויחלקו לאנשים ויביאו לאנשים חבילות הביתה. זה קורה גם היום, אבל בכמויות הרבה יותר קטנות ממה שזה צריך להיות.
כתב: אפשרות נוספת היא להעניק לזכאים כרטיסי מזון איתם יוכלו לרכוש מזון בסופר-מרקטים כמו כל אדם אחר.
קריינות: לאחרונה הקצתה המדינה 60 מיליון שקלים לטובת מיזם חלוקת כרטיסים ל- 10,800 משפחות, ובחלק מארגוני הסיוע פיתחו כבר מודלים משלהם.
גיל-עד חריש: כעקרון זה כרטיס על סך 250 ₪, שמטרתו להבטיח בטחון תזונתי. המחזיק בכרטיס, יכול לגשת לסופר מרקט ככל אדם ולהושיט את הכרטיס לקופאי, וכל אחד שנמצא בצד יכול לחשוב שזה כרטיס אשראי רגיל.
רן מלמד: השלב הבא - רק כרטיסי מזון, עוד פעם, זה אומר במידה רבה חיסול עמותות שמחלקות מזון, למעט כאלה שמחלקות פירות וירקות טריים שאין דרך אחרת לעשות את זה, או מזון מבושל לאנשים קשישים ואחרים שלא יכולים לבשל לעצמם.
כתב: הקוד האתי שאימצה המדינה, יציב לארגונים עקרונות ליבה בהתנהלותה מול הנזקקים. לדוגמא: שמירה על כבוד האדם, הגנה על פרטיות, ואיסור על אפליה. אבל לא כולם מסכימים על כך שהמדינה צריכה להגביר את הפיקוח על ארגוני הסיוע.
ישי מנוחין: נראה לי פסול שאנשים היחידים שמתנדבים ומנסים לגייס כספים כדי לעזור לעניים דווקא להם תהיה רגולציה. הכנסת מוצפת באנשים חשודים בעבירות אתיות והם יטילו רגולציה על העמותות שמורכבות ברובן ממתנדבים.
רן מלמד: בעצם כל עמותה שתבקש לקבל כספי תמיכות ממשרד הרווחה בנושא ביטחון תזונתי תהיה חייבת לעמוד בקריטריונים.
ישי מנוחין: מדינת ישראל יכולה לדאוג שיהיה פחות עניים פה! הם לא מטפלים בעניים כמו שצריך לטפל בעניים ויש יותר ויותר עניים במדינת ישראל - 2.5 מיליון עניים, שמתוכם למעלה ממיליון ילדים. אבל, הכנסת תבדוק שהעמותות עובדות באופן אתי.
רן מלמד: אני חושב שהקוד האתי יחלחל פנימה, אני חושב שכבודם של האנשים יתחיל להישמר בצורה יותר טובה, כמובן אם תהיה אכיפה כמו שצריך על הנושא הזה.

סוף תמלול הכתבה: נזקקים מושפלים במרכזי חלוקת המזון?

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית