חברהעלה ב-09/03/2017, 11:10משך: 2:40 דקות Available in English
כתבה |
קיים מגוון הצעות בחברה לגבי הפתרונות האפשריים ודרכי ההתמודדות עם העוני. מהן הדעות בציבור לעומת התפישה האקדמית לגבי האפשרויות לפתור את בעיית העוני? כתבה רביעית בסדרה. הכתבה הופקה במסגרת קורס משלב עשייה בתוכנית מתחברים+, אוניברסיטת תל-אביב. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
מה הפתרון לבעיית העוני בישראל? עומאר חלבי: לקבל או לבנות מודל כלכלי הוגן יותר, שוויוני יותר, שיתן לכולם אותן הזדמנויות. בן טגורי: בזה שיותר תקציבים לדתיים ופחות להתעסק בלתמוך בערבים ודברים כאלה, יותר לתמוך בדתיים. שמעון אבוקסיס: על ידי שהממשלה תבנה דירות בשכר דירה ממשלתי, ואז אנשים יוכלו לעבוד ולהתפרנס. איציק שבתאי: תוכנית שיקום, לקחת בן אדם שלמשל רואים אותו ברחוב, שאין לו כלום, לנסות לעזור לו בהתחלה בזה על ידי זה שיתנו לו כסף, ינסו לעזור לו למצוא עבודה. עדי קיהן: הייתי מציעה למדינת ישראל ללמד אולי בתיכונים קצת לגבי איך הם מסתדרים בחיים. כתב: חינוך? עדי קיהן: חינוך כן. נורית ישראל: קודם כל להעלות את שכר המינימום. בדיוק. נתניהו דוגל בשלטון הקפיטליסטי. במקום לתת את הכסף למי שנזקק, הוא מחלק אותם למי שיש יותר, ושלא לדבר על הכספים שרצים להתנחלויות שזו בעיה מאוד בעייתית. חיה שטייר: הפתרון הוא פתרון מדינתי. הפתרון הוא גם פתרון של שוק העבודה. ומצד אחד זה לעודד יותר אנשים לצאת לעבודה, אנשים שלא ממצים את הפוטנציאל שלהם. להכשיר אנשים לתפקידים שלא מוכרחים בשבילם להיות בוגרי אוניברסיטה. וגם לדאוג איכשהו לתנאי עבודה הולמים במשק הישראלי. הדס מנדל: אני באמת חושבת שהתאמה של מקומות עבודה לאוכלוסיות מגוונות, יש לה את הפוטנציאל לצמצם אי שוויון, לא רק לצמצם אי שוויון, אלא ליצור גם, להגביר את הסולידריות החברתית, את הסובלנות שיש לנו כחברה כלפי אנשים ששונים מאיתנו. חיה שטייר: הייתי אומרת לסיכום שאם המדינה דואגת באמת לאזרחים שלה ומעניקה להם גם קצבאות בזכות היותם אזרחים, קצבאות אוניברסליות שלא מחייבות בדיקות משפילות ודברים מהסוג הזה, גם האזרחים חיים אחר כך ברמת חיים יותר גבוהה.
הוספת תגובה לכתבה