תמלול הכתבה: גוון העור אולי שונה, אבל אנחנו שווים

יונסו דבב: שיסתכלו על כל ילד ילד אתיופי, שיסתכלו עליו כמו שמסתכלים על ילד ישראלי. אנחנו לא שונים, אמנם גוון העור שלנו שונה אבל אנחנו אותו דבר.
קריינות: יום המאבק לשוויון יוצאי אתיופיה התקיים בכנסת לאחר כשנתיים מאז המחאה הגדולה. במהלך היום, התקיימו ועדות שונות בנושאים המהותיים לקהילה האתיופית. בוועדת החינוך והתרבות, עסקו בנושא סגירת פערים לימודיים בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה.
שלומית בוכניק: יש תוצאות של המיצ"בים ולצערי לא התארגנתי ולא הבאתי את זה לכאן. ישנן תוצאות של המיצ"בים שמראות שיש התקדמות יפה.
קריינות: נציגות משרד החינוך טענו כי יש שיפור במבחני המיצב בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, אבל הן לא הגיעו עם הנתונים המוכיחים זאת.
חנה אלעזר לגסה: המשרדים מגיעים לא מוכנים, מגיעים ללא נתונים, מצהירים הצהרות ואומרים דברים שבכלל לא הם לא נכונים.
זיוה מקונן-דגו: כשאני רואה את נתוני המיצ"ב בכיתה ח', אדוני, והפערים מגיעים עד פער של 119 נקודות במתמטיקה, בכיתה ח' זה צריך להדאיג אותנו.
יונסו דבב: מה עושים אם יש בעיה בתוך הבית, לוקחים אותם לפנימיות זורקים אותם, יאללה ילד בעייתי. אז זה לא נכון, זה לא נכון. גם אם הילד מתקשה, לבדוק עד הסוף מה קורה בילד הזה.
זיוה מקונן-דגו: אנחנו רוצים שתלמידים יוצאי אתיופיה ישתלבו בכל התוכניות שקיימות במשרד ויש אלפי תכניות.
חנה אלעזר לגסה: עדיין המשרדים לא מבינים שתכניות נפרדות, תכניות מבדלות הן לא טובות לקהילה. כשאתה מחנך ילד כל החיים שלו להיות רק בקבוצה שהוא מכיר וזה, נורא יהיה לו קשה לבוא ולהשתלב בחברה הרגילה.
קריינות: בוועדה לצדק חלוקתי עסקו באי השוויון בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה.
דב חנין: גם אנשים שהם יכולים להיות אפילו 20 שנה בארץ הם עדיין מטופלים על ידי משרד הקליטה כאילו שכל המשרדים האחרים לא רלוונטיים שאלת הקליטה באמת כמו שאדוני אומר, זו שאלה של חודש, חודשיים, שלושה חודשים הראשונים שבן אדם מגיע לארץ. אנחנו מדברים על משרד קליטה ככתובת לאנשים שנולדו בכלל בארץ.
טלהון טרקין: זה מדינת ישראל או ארץ ישראל אנחנו עדיין במחנה, אנחנו פשוט במחנה שלא יכולים להתקדם. אנחנו הצעירים רוצים ללמוד, רוצים להתקדם אבל אין לך אפשרות.
קריינות: השוהים במרכזי הקליטה מקבלים מענק מהמדינה לקניית בית. אם תגור במקום שהמדינה בחרה בשבילך, תקבל מענק גדול יותר ובכך המדינה בוחרת את אזורי המגורים של יוצאי אתיופיה.
זיוה מקונן-דגו: אם היו אומרים "זה הכסף שיש לכם, תבחרו איפה אתם רוצים לגור, אתם רוצים קריית שמונה, אתם רוצים באר שבע אתם רוצים כך כך וכך". מה הבעיה? הסללה הזאת בשכונות המצוקה האלה יצרה את האפשרות להיות התחתית של התחתית של החברה הישראלית.
אברהם נגוסה: אני אומר לכם, הכסף זה לא הבעיה, הייתם יכולים לעשות את זה, כי אותו סכום שאתם משקיעים להחזיק מרכזי קליטה יכול להיות בקלות להשלים את משכנתאות וגם את המענקים.
פנינה תמנו-שטה: גם בתוך הכנסת יש הסללה, אמרו לי "פנינה, מה הדרגה הכי גבוהה של יוצאי אתיופיה בכנסת". ניחוש? סדרן.
אבי יאלו: עם הגזענות שנמצאת בתוך המוסדות האלה ובתפיסות המעוותות של מקבלי החלטות היא זו שמייצרת את מה שאנחנו מתמודדים אתו מדי יום יום. 9000 איש ממתינים היום באתיופיה, נשאלת השאלה למה 9000 האלה עדיין ממתינים באתיופיה שעה שמדינת ישראל משקיעה הון תועפות כדי לעודד עליה בצרפת.
קריינות: שנתיים חלפו מאז שהפגינו אלפים ברחובות, האם יום שוויון ליוצאי אתיופיה בכנסת זה מה שיקדם את השוויון?
אבי יאלו: צריך להפסיק לקיים את היום הזה, כי היום הזה הפך להיות סוג של בואו נשמע אתכם, בואו תדברו עוד פעם על הדברים שכואבים לכם שעה שזה דברים שאנחנו יכולים לדבר עליהם בשכונות שלנו.
חיים ילין: אני מציע לכם פרקטית - ללכת לשלטון המקומי, יש ועדות חינוך בשלטון המקומי ולהשתמש בנו ללחוץ על החינוך והרווחה לקבל את התקציבים, כדי שאותן תכניות שאתם מבקשים ימומשו על ידי אותו שלטון מקומי.
פנינה תמנו-שטה: כל עוד השריפים ברשויות המקומיות, לא נתחיל להרעיד להם את הכיסאות ברשויות המקומיות, שום דבר לא יזוז.

סוף תמלול הכתבה: גוון העור אולי שונה, אבל אנחנו שווים

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס