לבאד אבו עפאש מואדי אלנעם

תמלול הכתבה: לבאד אבו עפאש מואדי אלנעם

קוראים לי לבאד אבו עפאש מיישוב ואדי אלנעם, הכפר שלנו הוא הכפר הגדול ביותר מהכפרים הלא מוכרים.
הילדים אין להם שום מה לעשות. בבית הספר בזמן של הלימודים, יוצאים בשעה שמונה לבית הספר וחוזרים בשעה שלוש. אחרי שלוש אין להם שום מסגרת. גם אם אתה רוצה לבנות איזה מתנ"ס או משהו, מבנה שילכו לשחק שם, אי אפשר. אין. כי בתי הספר עצמם לא מיועדים ללימודים. אין מזגנים, חום אדיר, חם בקיץ, קר בחורף, למרות שבג"צ החליט שצריך לחבר את בית הספר לרשת החשמל, הם חיברו אותם לגנרטורים. והמרחק של בית הספר מחברת החשמל הוא 500 מטר ולא נותנים חשמל. וזה רק על מנת ללחוץ על התושבים לעבור לישוב שגב שלום.
כל ישראלי במדינת ישראל יכול לבחור את צורת המחייה שלו. יש אנשים שגרים בתל אביב, יש אנשים שגרים במושב, יש אנשים שגרים בקיבוצים, חוץ מהבדואי. רוצה לבנות, כולנו רוצים לבנות, לחיות במבנה קשיח, וגם עם חשמל, עם אספלט, או כביש עד הבית. ולא רוצים ללכת לנגיד לבאר שבע או לכפרים שהקימו, כי הם רוצים יישוב לפי צורת המחייה שלהם.

סוף תמלול הכתבה: לבאד אבו עפאש מואדי אלנעם