תמלול הכתבה: חאלד אבו מדיעם מרהט
אני חאלד אבו מדיעם מרהט, אח מוסמך במיון סורוקה. למדתי בירדן, עשיתי התנסות בארצות הברית ואז חזרתי לכאן.
בירדן החיים קצת שונים מכאן. כאן יש לך את המשפחה, את כל החברים. בירדן אתה הולך לאוניברסיטה, לומד וחוזר הביתה, מכין שיעורים. זה, זה החיים שלנו, שם אני אהבתי את האנשים. למה? באוניברסיטה יש מכל העולם. אתה מנסה גם דתות אחרות להכיר, אנשים אחרים, פילוסופיה אחרת לאנשים, מחשבות גם. כאילו, זה אוניברסיטה, כמעט בין חמישים אלף סטודנטים, יושבים, צוחקים, זה כיף גם.
אני אוהב את העבודה במיון, עם האתגרים שיש לנו כאח, עם כל האומץ, ההחלטות הקשות, ההחלטות המהירות, הטיפול המהיר בחולים וגם את כל העומס שיש לנו במיון. מנסים להיות כמה שיותר סבלנים, נותנים את כל הנשמה בשביל החולים. מי שחולה בא לכאן, הוא סובל, כמה שיותר אנחנו עוזרים לו. באים למיון בכיף לעבוד. נכון שלפעמים יש לחץ במיון, אתה מנסה לתת את המקסימום, כמה שיותר אפילו שיש הרבה חולים. כיף לעבוד כאן, התרגלנו ללחץ, התרגלנו ל... אני אגיד לך כאילו בפירוש, כשאין לחץ, אנחנו לא מרגישים שעבדנו.
אנחנו חיים את זה. כאילו ערבים, יהודים וגם כאילו כל אחד עוזר לשני, בכל זאת. אנחנו כאן בשביל כולם. במיון, נותנים את הנשמה, את הכל, את העבודה. כמה שניתן להקל כאבים זה יהודי, ערבי, פלסטינאי. אין ערבי, אין יהודי, כולנו צוות אחד.
סוף תמלול הכתבה: חאלד אבו מדיעם מרהט
