תמלול הכתבה: טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי 2015
מיטל לוקהוף: אנו פעילים בתנועת לוחמים לשלום ואנחנו מאוד נרגשים להיות כאן הערב, לראות את המוני האנשים שהגיעו. זו השנה העשירית שאנו מתכנסים יחד, ישראלים ופלסטינים, כדי לזכור שהמלחמה אינה גזרת גורל ושהיכולת לשנות את המציאות הינה בידנו. כולנו, ישראלים ופלסטינים, קורבנות של הסכסוך, הכאב והאובדן, אבל גם מכולליו.
מאזן פרג': אך בעשרה באפריל 2002, נודע לנו על המוות של אבא שלי,
שנורה על ידי חיילי צבא הכיבוש כשהיה בדרכו הביתה.
איריס שגב: המילים, קווים נגורות אחרונים, והערב צונח בהר, הופכות להיות המילים שלי. הערב שלי, צונח בהר שלי, ובתוך החושך הזה, אין בוקר ואין יום.
יסמין איכלאס אישתאייה: וכשעלה לקטע נהיגה קצר, על הכביש העוקף, כביש שבנו עבור המתנחלים, כדי שיוכלו לנסוע מבלי להתחכך באוכלוסיה הפלסטינית, תקף אותו ביריות מתנחל. הכדור פגע בליבו של אבי והרג אותו במקום.
יעלה רענן: חזרתי מבית הספר וראיתי שורת מכוניות מחוץ לבית. הבית המה אדם.
בהיסטריה חיפשתי את אמא, והיא ספירה לי שאח שלי, שברק מת בצבא. את רגע ההודעה, אף אחד, אף פעם לא שוכח.
ארכיבישוף אמאריטוס דזמונד טוטו: אם שינוי נראה לכם בלתי אפשרי, התבוננו בניסיון שלנו בדרום אפריקה. הטרנספורמציה הלא אלימה שלנו לא נפלה עלינו משמיים. אלוהים עזר לאפשר זאת. אך שלום שבינינו הוא בחירה של מי שמכונים "האנשים הרגילים". אנשים בדיוק כמוכם וכמוני.
יעלה רענן: ושוב המילים בטקס יום הזיכרון בגן החמישה בארד, ואצלי בראש יש רק צעקות. מספיק! שטויות! דם החיילים הוא זול למנהיגים שלנו. בכלל דם, זול למנהיגים שלנו. יש דרך אחרת, מזמן הייתה.
מאזן פרג': מאותו רגע התחלתי מסע של פיוס עם עצמי לצד היכרות עם האחר. המסע היותר עמוק הוא השותפות בכאב והסבל, אפילו אם הסיבות לסבל שלנו שונות.
יסמין איכלאס אישתאייה: בתקופה זו הכעס והשנאה ליהודים לא הרפו ממני. התחושה הקשה שלא נעשה פה צדק, והשנא והכעס שזה עורר היו ממשיכים כנראה אלמלא הכרתי יהודים אחרים. אני הוזמנתי לסדנה כדי לשמש כמתרגמת לאנגלית. כשסוניטה פרטה על הנבל יכולתי לפתע לראות את הים, שמעולם לא ביקרתי בו.
רננה נאמן: "חיפשנו מקום, אז מצאנו מקלט, תחת עץ זיתים נחנו מעט. כשהיינו צעירים, זו הייתה תקופה אחרת. עוד היינו ילדים וקצת איבדנו את הדרך. אולי זה לא תירוץ מוצלח. "
ג'מיל קסאס: עובדת מולי מיטל, שהיא שותפה לדרך הזאת, ואני גאה שאנחנו עובדים יחד ושיש לנו שיתוף פעולה.
מיטל לוקהוף: ואני רק רוצה להגיד שאחרי שנתיים של עשייה מרובה, אני מאוד מתרגשת ומאוד מחזק אותי לעמוק כאן
ארכיבישוף אמאריטוס דזמונד טוטו: נא זכרו: אנחנו חברים באותה משפחה, משפחת האנושות, משפחתו של אלוהים, כולנו. האל יברך אתכם, מרפאי ארץ הקודש.
מקהלת שירנא: "הייתי פעם כבש וגדי שליו, היום אני נמר וזאב טורף, הייתי כבר יונה והייתי צבי, היום איני יודעת מי אני. דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא חד גדיא… ושוב מתחילים מההתחלה."
סוף תמלול הכתבה: טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי 2015
הוספת תגובה לכתבה