קולות מועידת ישראל לדמוקרטיה

תמלול הכתבה: קולות מועידת ישראל לדמוקרטיה

לוסי אהריש: בעוד חודש בדיוק, יתקיימו הבחירות לכנסת ה-20 של מדינת ישראל. אין מתאים מכך שדווקא היום אנחנו נקיים ועידה שכל כולה עוסקת בדמוקרטיה הישראלית
ראובן ריבלין: נדמה לי שיש התפתחות בימין שהיא התפתחות קשה במובן זה שהאמירה יהודית דמוקרטית אומרת שמדינה יהודית דמוקרטית פירושה מדינה דמוקרטית ליהודים. לאומי ליברלי זה קונפליקט בהגדרה, זה פשוט סתירה בהגדרה. אני זוכר את ותיקי מפא"י שהיו מתייחסים לחברה הערבית כחברה שאנחנו לא חייבים לה. לא חייבים לה בגלל הנושא הלאומי.
יצחק הרצוג: במקום להילחם בנחרצות בתופעות המסוכנות של תג מחיר, הוא נלחם בשלטון החוק. הוא משחק עם האיזון הקדוש והרגיש בין דמוקרטיה ויהדות הוא מאפשר לימין המשיחי בתוך הבית שלו פנימה לקדם חקיקה שמטרתה לבלום את עקרונות הדמוקרטיה כפפי שאנחנו מכירים אותם ברוח מגילת העצמאות.
אחמד טיבי: אני לא אורח כאן, לא באתי לכאן וביקשתי תושבות, לא פניתי למשרד הפנים. משרד הפנים הגיע אחרי שאנחנו היינו פה. ובנוסף, הפרקטיקה היום יומית אומרת הכל.
מיכאל מלכיאור: ואנחנו צריכים לעבוד פה ביחד. אני מאמין כן בפתרון של שתי מדינות שיחיו פה בגבולות פתוחים, שיוכלו לחיות פה כשתי מדינות. אני מאמין שיש פה מיעוט פלסטיני גדול במדינת ישראל. יכול לחיות גם מיעוט יהודי בפלסטין, אם זה השלום שנובע גם מתוך המקור שמשם אני חושב שהשלום צריך לנבוע.
יוסי שריד: על פי הגדרה ועל פי טבע המציאות, הכובש לא יכול להיות ליברל. חברים, תחשבו על זה, זה הרי אבסורד, זה הרי אבסורד ממדרגה ראשונה. מי ששולח ילדים בני 10 וילדות בנות 14 לבית סוהר לאחר שהם נחקרו באישון לילה בלי הוריהם ובלי נציגיהם המשפטיים, על פי הגדרה לא יכול להיות ליברל.

סוף תמלול הכתבה: קולות מועידת ישראל לדמוקרטיה