יום רביעי   20-11-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 28/1/2014

השבוע בסדר חברתי:
מי יגבה את המורים, כשהם מלמדים נושאים השנויים במחלוקת?
הישג לתושבי עכו העתיקה במאבק על הבית.
מי ראש העיריה בנצרת ולמה זה לא מעסיק אותנו?
ביבשה או בים? על מתקן זיקוק הגז ממאגר ליוויתן.
סמל המאבק של האסירים הפוליטיים, הגיע ליפו.
מה הם יודעים ולא מספרים לנו? סיקור הכיבוש בתקשורת הישראלית.

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

לא בבית ספרנו
מגישה: החברה הישראלית, איבדה בשבוע החולף את אחת הדמויות המרכזיות שהגנו על זכויות האדם והאישה בישראל - שולמית אלוני, שכיהנה בעבר גם כשרת החינוך. בימים בהם אנשי רוח ופוליטיקאים סופדים לה ומעלים על נס את חתירתה לחיזוק החינוך לדמוקרטיה, מהדהדת הפרשה של המורה לאזרחות ומחשבת ישראל אדם ורטה מקרית טבעון, שמועמד לפיטורין בשל הבעת דעות שנויות במחלוקת בפני תלמידיו.

גיא רשף: זה נראה לי הדבר הכי בסיסי בעולם שמורה יוכל להגיד את דעתו החופשית, תוך כמובן זה שהוא מעורר שיח פתוח בכיתה ותוך כדי זה שהוא מאפשר לתלמידים להביע את דעתם.

קריאות מפגינים: כן לחינוך! לא להסתה!

נועה סביר: מורה בשביל לגעת באמת בנושאים החשובים והערכיים של המדינה הזאת, צריך לדעת שיש לו גיבוי, שהוא לא נכנס לתסבוכת וכל תלמיד או תלמידה לא מרוצים יכולים לפטר אותו.
אי אפשר לחיות במדינה הזאת ולחנך במדינה הזאת בלי לגעת בסוגיות שהן שנויות במחלוקת. האתגר הגדול באמת הוא להצליח ליצור אווירה בכיתה שמקדשת, לא פחות ממקדשת את היכולת לנהל ויכוח דמוקרטי, תרבותי, מכבד, לשים את הקו הדק מאוד בין ויכוח לריב, ולאפשר לתלמידים להרגיש בנוח להתווכח גם איתי לפעמים.

מגישה: המקרה של אדם ורטה, אינו בודד. רק לאחרונה נודע כי מורה בבית הספר גבריאלי בת"א סירבה לאפשר לתלמיד להציג מצגת על "סברה ושתילה", במסגרת תרגיל לזכרו של אריאל שרון. בימיה של השרה אלוני ז"ל, חוזקה היחידה לדמוקרטיה ודו קיום במשרד החינוך, שהוקמה בעקבות דו"ח קרמניצר ללימודי האזרחות. עם זאת, במהלך השנים היחידה נבלעה ב"מנהל לחינוך ערכי" להעשרה יהודית-ציונית ולבסוף פורקה.

נועה סביר: מאז פיטורי מפמ"ר אזרחות, שוב על רקע דעות כביכול דעות שמאלניות וכו', עד עצם היום הזה מ- 2012 לא מונה מפמ"ר למקצוע האזרחות שזה אולי המקצוע הכי מורכב והכי מאתגר במדינת ישראל. אז מה המסר שאתה מקבל? מצד אחד את המענה המקצועי מקצצים לך ומן הצד שני, שאתה נשאר בסוף אובד עצות בכיתה, לא ברור שיהיה מי שיגבה אותך.

מגישה: באין מדיניות מרכזית מנחה ומקצועית, נשאלת השאלה, האם כלל המורים יהיו כפופים לצו מצפונו של מנהל בית ספר או מנכ"ל רשת תיכונים?

הישג לתושבי עכו העתיקה
מגישה: והנה הישג שקרה השבוע. תושבי עכו העתיקה, הצליחו למנוע את קיומו של מכרז לבניית מלון בן 200 חדרים במתחם החאן - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במסגרת הפרויקט אמורות היו להתפנות 36 משפחות המתגוררות באזור. התושבים יצאו למאבק על הבית. לטענתם המכרז מפלה, מכיוון שלא ניתנה להם האפשרות לרכוש את הבתים שבהם הם מתגוררים כדיירים מוגנים.

עבאסי סמיר: שיעשו מה שהם רוצים, אבל שלא...שיתרחקו מהתושבים, שיתנו לנו לחיות בשקט. אנחנו רוצים לחיות ברמה יותר טובה, יותר ניקיון יותר טוב, למה לא?
גם שתהייה לנו פרנסה, אבל לא על חשבון הבתים שלנו.

נורה אשקר: החלטת רשות מקרקעי ישראל קובעת זכות ראשונים לדיירים מוגנים לרכוש את הבעלות בנכסים שלהם, יש לנו פה מקרים של דיירים, ואפילו זה מתועדת באסמכתאות, שביקשו לרכוש את הנכסים שלהם, בין אם זה מחברת עמידר או הרשות לפיתוח עכו העתיקה, והם נענו בסירוב בטענות שונות כמו מדיניות הפיתוח באזור לא מרשה, או אוסרת, למכור את הנכסים לבעלים, או למשל הדירה ההיא, אמרו לו שזה ישווק במסגרת מכרז כולל של כל החלקה בשלמותה. והם פשוט פוגעים בזכויות חוקיות של דירים מוגנים.

מגישה: ביום ראשון השבוע, נפתחה תיבת המכרזים, ולא נמצאו בה מעטפות כלשהן. בית המשפט קבע שבזאת, "הסתיים באופן סופי ומוחלט הליך המכרז, בלא תוצאות". בעמותה לצדק חלוקתי ובעמותת ג'יראן רואים בכך הישג גדול לתושבי עכו העתיקה, אך מוסיפים שזה רק צעד אחד במאבק רחב יותר.

נורה אשקר: אנחנו רואים שזה חלק מתהליך הג'נטריפיקציה של העיר העתיקה בעכו, לשנות את צביון העיר בטענות של מדיניות פיתוח או פיתוח העיר, ולפעמים הם גם טוענים שזה מספק פתרונות תעסוקה לתושבי העיר. זה יכול כן לתת פתרונות תעסוקה ואנחנו כן בעד צמצום האבטלה ומתן פתרונות תעסוקה, אבל זה אף פעם לא יכול להחליף את השייכות שלך למקום שלך, ואת הרצון בכלל שלא לעזוב את הבית בו גדלת וגידלת ואתה לא תעזוב אותו אף פעם.

אחמד אבו דבוס: אי אפשר לבוא להגיד לי "אחמד אני אתן לך 3 מיליון שקל", אמרו לי. אני לא רוצה 3 מיליון שקל, אני לא רוצה כסף! אני רוצה את הבית שלי, אני אוהב את הבית שלי, למה ייקחו את הבית שלי? למה? מה עשיתי רע?

מגישה: ההצלחה לבלום את המכרז, מעוררת השראה בקרב התושבים. אך האם זה סופן של תוכניות "הפיתוח" וצווי הפינוי שהן מביאות איתן? האם הם יצליחו לשמור על יחודו של המקום, וימנעו את הפיכתו למתחם תיירות לעשירים בלבד - רק ימים יגידו.

מי ראש העירייה בנצרת?
מגישה: ועדיין בצפון. מי לא שמע על הסערה בבחירות המקומיות בבית שמש. ערוצי התקשורת סיקרו בהרחבה את החשד לרמאויות ואת הפילוג בין התושבים. אך האם התקשורת חושפת את הציבור היהודי לסערה מקבילה בנצרת, שהיא "הבירה הפוליטית" של הערבים בישראל? השאלה מי יהיה ראש העירייה של נצרת נשארה פתוחה. האם יהיה זה ראמז ג'ראיסי המכהן כבר 20 שנה מטעם חד"ש או עלי סלאם, שהיה סגנו והתמודד בבחירות האחרונות בראשות מפלגה עצמאית. בניגוד לציבור היהודי שמערבותו בבחירת המקומיות נמוכה, בציבור הפלסטיני בישראל יש לבחירות המקומיות חשיבות גדולה.

נוהאד עלי: היום אנחנו מדברים על 52, 54 אחוז מהערבים מצביעים לכנסת, מצד שני בבחירות לשלטון המקומי שיעור הצבעה של קצת יותר מ- 90 אחוז. השלטון המקומי הערבי הוא בעצם מעסיק מאוד מרכזי של הערבים.

מגישה: המפלגות הגדולות איבדו מכוחן בנצרת ובשאר הישובים הערביים.

נוהאד עלי: המפלגות רצו להשתמש במבנה החמולתי של החברה הערבית. במקום להילחם כנגד המבנה המסורתי, אמצו בעצם את המבנה המסורתי.

מגישה: דר' נוהאד עלי התייחס למשמעות של היעדר סיקור הנושא בתקשורת העברית.

נוהאד עלי: כמעט ואין בית בחברה הערבית שבו לא מדברים על הנושא, כל יום אתרי האינטרנט בשפה הערבית בעצם סוגית נצרת היא המרכזית בעיניהם, ואם נבדוק באתרים העבריים או באתרים דוברי עברית כמעט ולא מתייחסים לסוגיה של הציבור הערבי.

מגישה: כאמור, בנצרת עדין סוערות הרוחות והחלטה סופית לגבי מי יהיה ראש העירייה טרם ניתנה.

שמים גז
מגישה: ולמאבק תושבים נוסף. תושבי עמק חפר מנהלים מאבק עיקש בכוונות המדינה להקים סמוך לביתם, מתקן לזיקוק גז ממאגר ליוויתן. השבוע התקיימה ישיבה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, כדי לדון בהתנגדויות התושבים, זאת לאחר שהוועדה הארצית לתכנון ובניה כבר אישרה את הקמת מתקני הזיקוק ביבשה.

חגי שילה: התכנית הזאת מאפשרת לטפל בגז בסמוך לבתים של תושבים של אנשים, כתוצאה מזה יהיה כניסה של חומרים מסוכנים ליבשה, שיכולים לדלוף למי התהום, הם יכולים להשפיע על איכות האוויר, הם חומרים נפיצים ומסוכנים שיכולים בהחלט לפגוע באופן ישיר כתוצאה מפיצוץ בבתים ואנשים יכולים להיהרג, זה לא צחוק.

מגישה: אכן עם גילוי מאגרי הגז בחופי ישראל, נפתח עידן חדש באספקת אנרגיה ירוקה, אך האופן שבו מואצים הליכי התכנון, כדי לספק את רצונם של היזמים להרוויח מהר הוא כמובן על חשבון הציבור.

חנה קופרמן: מה שהמדינה מנסה לקדם זה חלופה יבשתית שמחוברת עם מתקן ביבשה ומתקן מאוד מאוד קרוב בחופים.
אז המאבק שלנו בתוך הפורום הוא ממש להציל את חופי מדינת ישראל, כי בכל חלופה שהמדינה הציגה זה הרס טוטאלי של החופים. קיימת טכנולוגיה, אמינה, מוכחת שפועלת 40 שנה ויותר בעולם.

חגי שילה: החלופה היחידה והישימה, שיכולה לעבוד לאורך שנים היא חלופה של אסדה צפה בים, ליד הבאר והחלופה הזאתי נפסלה ואני חושב שזה כשל תכנוני של המתכננים.

חנה קופרמן: אם ראש מועצת עמק חפר, רני אידן, מהיום הראשון של המאבק זה מה שהיה דורש, זה מה שהיה, הייתה החלופה המרוחקת ולא היה שום איום על היבשה.

רני אידן: אין לנו ספק שהתכנית הזאתי היא שגויה מלמעלה ועד למטה, ואני מקווה שאנחנו נצליח לשכנע אותם שהתכנית שגויה. אנחנו הולכים כרגע לתהליך של התנגדויות, לאחר תהליך ההתנגדויות אנחנו נלך לבית המשפט, לוועדות שרים, עד שנצליח להסיר את רוע הגזירה.

מגישה: סוגיה נוספת בעניין הגז, היא הריכוזיות וחלוקת הזיכיונות וההטבות לתאגידי האנרגיה. השבוע פורסם כי המדינה הבטיחה הטבות בשווי 5 מיליארד שקלים לבעלי מאגר הגז תמר, גם הוא מקבוצת תשובה. אין ספק שנושא הגז צפוי להישאר על סדר היום בזמן הקרוב.

סאמר עיסאווי ביפו
מגישה: בסוף השבוע האחרון הגיע סאמר עיסאווי לביקור ביפו והתקבל בהתרגשות ע"י התושבים.
עיסאווי, הפך לסמל המאבק של האסירים הפוליטיים הפלסטינים בעקבות שביתת הרעב הארוכה בה פתח בכלא במחאה על מעצרו ללא משפט, שביתה שכמעט הביאה למותו. במהלך שביתת הרעב, נערכו ביפו הפגנות יומיות בקריאה לשחרורו, ולשחרור האסירים הפוליטיים.

סאמר עיסאווי: אנחנו האסירים הצלחנו להעביר מסר לכל העולם, הנושא הוא של צדק וחופש, ולא סאמר עיסאווי. זה העניין של כל העם הפלסטיני, שחיי תחת כיבוש ואכזריות.

מגישה: עיסאווי מוטרד ממצבם הבריאותי של האסירים הפלסטינים שנותרו בכלא הישראלי.

סאמר עיסאווי: הבעיות שמתמודדים איתם האסירים בכלא מתרכזות בבקשת הזכויות שלהם, בתוך בבתי הסוהר: נגישות לטיפול רפואי , לימודים ואוכל בריא שמתאים גם לאסירים חולים.
יש היום אסירים במצבי חולי קשים: סרטן סופני, ארבעה נפטרו בשנה האחרונה. יש עוד בעיות למשל מחלות שיניים. באותו זמן יש גם איסורים על ביקור קרובי משפחה. אסיר שיש לו נכדים, הם לא יכולים לבקרו. גם לא אח את אחיו. הביקורים שמורים רק לאב ואם.

מגישה: בזמן ששבת רעב כתב עיסאווי מכתב לציבור בישראל. הנה מסר נוסף שהוא מעביר באמצעות הראיון עם הטלוויזיה החברתית.

סאמר עיסאווי: לנו , בני העם הפלסטיני, יש זכות לחופש וזכות להקמת מדינה משלנו, אנחנו אסירי חרות ולא טרוריסטים מי שטרוריסט הוא הכיבוש אשר פועל לדיכוי וטרור נגד העם הפלסטיני המופרד. זכותנו הלגיטימית להתגונן ולהתנגד עד לשחרור אדמתנו.

כיבוש ותקשורת
מגישה: הביקור של עיסאווי ביפו לא סוקר בתקשורת הישראלית וכך גם משמעותם של האסירים הפלסטינים בחייהם של תושבי הגדה ועזה. זה לא מקרי שלא שמענו בתקשורת על קבוצת נהגות המרוצים הפמיניסטיות שפועלת בשטחים, לא על הבתים שקרסו בסילוואן בזמן הסופה האחרונה ואנו לא זוכים בתקשורת בעברית לראיונות עם פלסטינים על המאבק העממי. ביום חמישי הקרוב תקיים תנועת "לוחמים לשלום" מפגש בו יספרו חגי מטר ויעל מרום כיצד מסוקר המאבק הפלסטיני בתקשורת הישראלית וכיצד ממותגת כל מחאה לא אלימה כטרור. מה יודעים ולא יודעים אנשי התקשורת על הכיבוש, על המאבק, על הפלסטינים, מה הם יודעים ולא מספרים. יום חמישי, 30 בינואר, בשעה שמונה בערב בתל אביב. פרטים בדף הפייסבוק של "לוחמים לשלום".

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 28/1/2014

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית