תמלול הכתבה: מדד המגדר
מגישה: המונח "מגדר" - Gender מתייחס להגדרות החברתיות של תפקידי גברים ונשים ולציפיות החברתיות המנתבות אותם למיקומים חברתיים שונים בעולם הכלכלי, הפוליטי, האזרחי והתרבותי. המבט המגדרי, מצביע על האופנים שבהם ההסדרים החברתיים הללו, מפרידים בין נשים וגברים ומיצרים אי שוויון ביניהם. כדי לחשוף את המנגנונים המכוננים אי-שוויון יצר "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" - את "מדד המגדר", הכולל שורה של מדדים לבחינת אי השוויון בין גברים לנשים.
דר' הגר צמרת-קרצ'ר: זה מדד שכרגע אנחנו מציגות, בעצם במחקר הנוכחי, יש בו שמונה תחומים. שוק עבודה, אלימות, פריפריה, החברה הערבית, עוני, השכלה, פוליטיקה ובריאות. בכל אחד מהתחומים יש מספר אינדיקטורים, סך הכל 31 אינדיקטורים. מה שאנחנו ניסינו לבדוק זה את היחס, כלומר, היחס בין גברים לנשים. המטרה שלנו היא לייצר מתודולוגיה שהיא פלטפורמה, שאליה אנחנו מתעדות להכניס עוד ועוד נתונים כדי לשקף כמה שיותר פנים של אי-שוויון.
פרופסור חנה הרצוג: הכוח והייחוד של המדד שלנו, זה שנשים מחליטות מה יימדד וכיצד יימדד. היינו שהן תגדנה מה הדבר הרלוונטי להן, ומה הדבר שמגדיר את ניסיון חייהן.
מגישה: ממדד המגדר עולה כי שיעור המשכילות השתווה ב-2011 לשיעור המשכילים. דבר המעיד, על פי כותבות הדוח, על רצונן של נשים להשתתף השתתפות מלאה במרחב הציבורי. בכל המדדים האחרים שנבחנו, יש עדין פערים משמעותיים בין גברים לנשים.
דר' הדס מנדל: מעמד האישה בחברה זה גורם שמנבא כל כך הרבה דברים בחברה. יותר מאשר רמת הדמוקרטיה בחברה, יותר מאשר רמת העושר של החברה, וכל מיני מדדים מקובלים אחרים. החברה שלנו לא הפנימה את המסר הזה, שהבעיה המגדרית היא לא בעיה מגדרית- היא בעיה חברתית, והיא בעיה חברתית ראשונה במעלה.
ח"כ מרב מיכאלי: הקשיים והאתגרים הם עכשיו בלפרוט את זה למדיניות שתשנה את המציאות הזאת, אך בשביל זה צריך רצון פוליטי. לצערי הפוליטיקה שלנו עוד לא ערוכה בשביל מה שצריך לעשות כדי להשיג את השינוי הזה, אבל חלקנו עובדות בזה אז אנחנו אופטימיות.
מגישה: את מדד המגדר פיתח צוות "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" במכון ון ליר, בראשות פרופסור נעמי חזן ופרופסור חנה הרצוג.
סוף תמלול הכתבה: מדד המגדר
הוספת תגובה לכתבה