יום שבת   25-01-2020
תמלול הכתבה: סדר חברתי 17-9-2013

מגישה: השבוע בסדר חברתי:

יציבות הבנקים על סדר היום, מחוסרי דיור כבר מזמן לא. עתירה לבג"צ - להחזיר את סמכויות התכנון לפלסטינים בשטחי C, הגירוש לאוגנדה - ספין תקשורתי, או מהלך ממשי?, מתנגדים ואף מציעים חלופות לחוק פראוור, סדאקה-רעות בחגיגות לציון 30 שנות פעילות לקידום שותפות דו-לאומית

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

מגישה: לפני מספר חודשים דיווחנו על משפחת ג'מלי, שפלשה לדירה נטושה של הדיור הציבורי שבבעלות חלמיש בדרום תל אביב. במהלך ליווי המשפחה ביום הפינוי, בו הם התבצרו בדירה, נמצא להם פתרון דיור ע"י המדינה.

השבוע, נודע לנו על משפחה נוספת, אם ושני ילדים, שהתבצרה שוב באותו מבנה - ברחוב חירותנו 44 בתל אביב.

מוניקה אונגריאן-כהני: הם אומרים שאני לא עומדת בקריטריונים להיכנס לזכאות בכלל של דיור ציבורי, כי זה משלוש ילדים ומעלה, אז מה, אני אכנס להריון?

מגישה: ללא קשר לקריטריונים המחמירים לזכאות, בעמידר חשפו השנה, כי מאות דירות עומדות ריקות, בזמן שיש אלפי זכאים שמחכים לדירה לפעמים יותר מעשר שנים.

מוניקה אונגריאן-כהני: אני פשוט פלשתי, למה? ממקום ידעתי שיעשו לי את מה שעושים פה לאמהות האלה. לאנשים האלה, למשפחות האלה, ואני פשוט התקדמתי צעד אחד קדימה.

קובי קורנבלט: יש חוקים שנוגעים לפלישה, לאחר שמישהו נמצא בפלישה במשך שלושים יום צריך צו בית משפט כדי לפנות אותו. במשך השלושים יום הראשונים יכולים להגיע (המשטרה) מתי שהם רוצים, בלי צו, ופשוט לפנות. היום זה היום השלושים, מתוך העניין, ולכן גם אתמול וגם היום היו פה פעילים שבאו לסייע

מגישה: השבוע פרסם בנק ישראל אזהרת דיור. שלוש מתוך עשר משפחות עלולות לא לעמוד בתשלום המשכנתא ולמוטט את יציבות המערכת הבנקאית. אין ספק שמבחינת הפוליטיקאים ופקידיהם יציבות הבנקים היא בסדר עדיפות גבוהה יותר ממוניקה וילדיה.

 ומדיור של יהודים לדיור של פלסטינים, הריסות מבני מגורים, בורות מים, או דירים הם דבר שבשגרה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, אך מסתבר שדיון מעמיק לגבי היעדר האפשרות החוקית של פלסטינים לבנות על אדמתם אינו שכיח. בשנת 71 הופקעו סמכויות התכנון מהפלסטינים והועברו לידי המנהל האזרחי הצבא. מאז, כמעט כל בנייה הופכת ללא חוקית.

בחודש אוגוסט הגישו מועצות הכפרים הפלסטינים יחד עם קואליציה של ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"צ, בבקשה להשיב את ועדות התכנון המחוזיות בשטחי C.

רבי אריק אשרמן: חוקי בניה ותיחום מנוסחים בצורה מניפולטיבית מכוונת כך שפלסטינים לא יכולים לבנות באופן חוקי באזור C. שמשפחה שרוצה לבנות בית לא יכולה לעשות זאת. וכשהם עושים זאת בצורה בלתי חוקית כי אין להם ברירה הם הופכים לפושעים נגד רצונם וביתם ייהרס.

מגישה: המצב התכנוני בשטח C סותר  את החוק הבין לאומי. לכן לעתירה צורפו חוות דעת של מומחים שמסבירים את הבעייתיות במצב זה:

מרקו ססולי: שלטון כיבוש חייב לכבד את החקיקה המקומית, שהייתה החקיקה הירדנית שכלל מערכת היררכית של תכנון ועדות מקומיות ועדות מחוזיות וועדות עליונות, שבכולן הייתה מעורבות של האוכלוסייה המקומית, וישראל ככוח כובש שינתה זאת, וביטלה את הועדות המקומיות והמחוזיות ויש רק ועדות תכנון עליונות, שמאוישות רק ע"י המנהל האזרחי הישראלי והצבא. וכאן משטר התכנון הזה לא חיזק את החיים האזרחיים, אחוז אחד מהשטחים הכבושים פתוח לבניה ופיתוח למען פלסטינים.

בהתנחלויות יש 16 ועדות תכנון מקומיות שמאוישות בעיקר ע"י מתנחלים בעוד לפלסטינים יש אפס ועדות כאלה, וזו אפליה ברורה אפילו אם שוכחים לרגע שההתנחלויות בכלל לא צריכות להיות שם .

מגישה: באמצעות העתירה, משנים ארגוני זכויות האדם והוועדות המקומיות אסטרטגיה. במקום לנסות ולהציל מההריסות בניינים בודדים, הם מנסים להחזיר את סמכויות התכנון לפסלטינים כפי שהיה לפני 1971. אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח.

 ולכתבה המרכזית, לאחרונה הודיע שר הפנים גדעון סער, כי אחרי החגים תחל ישראל בגירושם של מבקשי מקלט לאוגנדה במסגרת הסכם שהושג בין המדינות. מאוחר יותר, בכירים במשרדי הממשלה בישראל ובאוגנדה הכחישו את הדברים. מה המשמעות של הצהרת השר והכחשתה.

מוטסים עלי: הייתי במשרד הפנים לפני כחודש ודיברו איתנו שם, שאתם כדארפורים, יש לכם אופציה של עוד מדינה שלישית שקוראים לה אוגנדה ואפשר לגרש אתכם לשם, אז אמרתי שזה בסדר גמור, זה לא מפתיע אותי ואתם יכולים לעשות את זה, אבל השאלה – איך אני יכול לקבל מעמד שם? מי בודק את הסיפור האישי שלי? אתם פה, או שם באוגנדה או האו"ם? אמרו, לא אנחנו, לא הם ולא האו"ם. אנחנו לא יכולים להבטיח לכם מי דואג לזה.

 קריינות: בשיחה שקיימנו עם מנכ"ל הארגון "יוזמת זכויות הפליטים הבינלאומית", באוגנדה, הוא העריך כי גירוש כזה אכן יכול לצאת אל הפועל.

דיסמסנקונדה: זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על זה. אני שמעתי על זה בעבר, לפני שנתיים לפחות, היה אזכור לגבי הסכם אפשרי בין אוגנדה וישראל לגירוש של האנשים האלה אל המדינה. אז בשבילי זו לא הפתעה, בוודאי בהתחשב בסוג היחסים הקרובים, ובזמן האחרון הביקורים השונים של פקידים אוגנדים בישראל. אז זו לא הפתעה שדבר כזה עולה. בשבילי זו לא הפתעה.

קריינות: החוק הבינלאומי אמנם מאפשר העברת מבקשי מקלט ממדינה אחת לאחרת כחלק מוויסות הנטל, זאת בתנאי ששתי המדינות עומדות בחוקים הבינלאומיים בכל הקשור לזכויות פליטים.

מבחינתם של ארגוני זכויות האדם בארץ, הודעתו של גדעון סער על הסכם עם אוגנדה בדבר גירוש מבקשי המקלט היא בסך הכול ספין, שגם הוא מיועד להפעיל עליהם לחץ לרצות לעזוב את ישראל לכאורה מרצון.

יונתן גר: יש איזה כנראה שיחה בעל פה שנוגעת כנראה לשילוב של פליטים וכנראה גם נשק, ומדובר כנראה בכמה מאות שמדברים עליהם באותה שיחה בעל פה. בקיצור, מבחינתנו זה כלום למעט זה שזה עוד ניסיון הפחדה מיני כמה שממשלת ישראל נוקטת כדי לנסות לעודד את מה שהיא קוראת לו גירוש מרצון שאיננו מרצון. ... למה לא מרצון? כי כשמחתימים אנשים שנמצאים בכלא ומאיימים עליהם בהמשך שהות בלתי מוגבלת בכלא למעט אם הם חותמים על מסמך, זה לא מרצון. ישראל קוראת לזה מרצון.

קריינות: ברשות האוכלוסין וההגירה סירבו להתראיין בשלב זה, אך מסרו כי "אין כל כוונה 'לגרש' מסתננים שהם אזרחי סודן או אריתריאה ואם תתקיים פעילות היא תופנה ליציאה מרצון של אזרחים אלה".

מוטסים עלי: ...אם יגרשו אותנו לאוגנדה, אני בטוח ששוב מאוגנדה יגרשו אותנו מאיפה שהגענו, לדארפור. מאה אחוז אני יודע את זה.

מגישה: קשה לומר אם העסקה בין ישראל ואוגנדה אכן תצא לפועל אחריהחגים, כפי שהצהיר שר הפנים, אך אין ספק שישראל נחושה להרחיק את מבקשי המקלט מעבר לגבולותיה. עד אז, יוכל שר הפנים ופקידיו לנצל את חג הסוכות, כדי להרהר באותם קווי הדמיון שבין ההיסטוריה היהודית לבין המציאות של מבקשי המקלט שחיים עימנו.

חוק פראוור שיוביל לנישול עשרות אלפי בדואים מאדמתם צפוי לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.ארגוני החברה אזרחית המתנגדים לתכנית בשיתוף הבדואים התכנסו בראשית החודש כדי לדון במשמעות החוק ובדרכים להתנגד לו.

עטייה אלעאצםאחרי שהכין את התכנית הם פנו לבדואים. אמרו חבר'ה, יש לכם תכנית מוכנה.

רו"ח אלי עצמון: אני חושב שכל הסדר צריך להיות בנוי על איזושהי הסכמה מסוימת. אתה לא יכול לבנות הסדר שהוא 70% אכיפה ו-30% הסכמה. זה לא יעבוד. המשמעות היא לקחת את כל הבדואים בנגב ולהפוך אותם לאויבים, להילחם בהם בכלים כמו שנלחמים. זה אומר שכל יום להרוס ומשפטים.

מגישה: המתנגדים לתוכנית העלו גם פתרונות חלופיים, כגון תוכנית אב אלטרנטיבית ליישובים הלא מוכרים בנגב.

נילי ברוך: העקרונות המרכזיים של תכנית האב הם השוויון, ההכרה והרב-קיום, צדק חברתי, תכנון עבור הקהילות ועמן, על פי סטנדרטים מקצועיים, הכרה בכפרים במקום מושבם, התחשבות למעשה באורח החיים ובמבנה החברתי ובמערכות הקיימות והם אלה שמתווים את כיווני הפיתוח בכפרים, הפרדה בין הקרקע או הסדר הבעלות על הקרקע לזכויות התכנון, הגדרה של הכפר הבדואי בסוג יישוב ייחודי כמו הקיבוץ, המושב, הכפר הערבי, ושילוב של היישובים הבדואים, של הכפרים הלא-מוכרים, במטרופולין באר שבע וכינון של מרחב יהודי-ערבי משותף.

עטייה אלעאצם: אנחנו יש לנו באמת את הצדק שלנו, ואנחנו מאמינים בזכות שלנו על הקרקע שלנו בכפרים שלנו שאנחנו לא נוותר עליו בשום אופן ובשום פנים.

מגישה: נראה שהעיסוק הציבורי בסוגיית הישובים הלא מוכרים בנגב יכול להוות הזדמנות להתייחס אל תושבי הנגב הבדואים כאל אזרחים שווים במדינה דמוקרטית. כדי שזה יקרה נחוצים שיתוףהמבוסס על דיאלוג אמיתי ומעורבות של כלל הציבור.

ולסיום, ביום שלישי 24 בחודש, יקיים "סדאקה-רעות" אירוע חגיגי לציון 30 שנות פעילותו. הארגון פועל לחינוך והעצמת נוער וסטודנטים יהודים ופלסטינים בישראל במטרה לקדם שינוי חברתי ופוליטי על בסיס שותפות דו-לאומית. האירוע יתחיל בפאנל בנושא חינוך ועידוד נוער לאקטיביזם, ימשיך בארוחת ערב חגיגית וטקס הוקרת פעילים ויסתיים בהופעה של סיסטם עאלי ולהקות נוספות. האירוע יתקיים בתיאטרון הסראיא ביפו העתיקה. פרטים נוספים בדף הפייסבוק של "סדאקה-רעות".

 

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

 

 

 

 

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 17-9-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס