זעם על התקשורת

תמלול הכתבה: זעם על התקשורת

מגישה: בין שיחות השלום, החלפת הנגיד ומתקפת הפוליו - נעלם לו מהשיח הציבורי אחד המאבקים החשובים שמתקיים בימים אלו - המאבק במתווה פראוור, שצפוי לנשל עשרות אלפי בדואים מאדמתם. היום הראשון של חודש אוגוסט הוכרז כיום זעם שני נגד התוכנית, אך התקשורת בחרה להביא לצופה הישראלי דווקא את הזעם כלפי הבדואים. במאקו פורסמה כתבת ענק שעושה דה-לגיטימציה לבדואים, הופכת אותם לעבריינים, ומגישה לנו רשימת שבטים בדואים המוצגים כברוני פשיעה. נשאלת השאלה למה דווקא ביום בו מנסים הבדואים להגביר מודעות ציבורית לתוכנית פראוור בחרו במאקו לשלוף כתבת הכפשה שהוכנה מראש. בערוץ 10 עשו מאמצים להציג את המפגינים בהפגנת ההזדהות שהתקיימה בוואדי ערה כאלימים.

אלי לוי - כתב ערוץ 10: עשרות עצורים אבנים ומקלות שהושלכו לכל עבר, ועימותים קשים בין שוטרים למפגינים, מראות שלא נראו כבר שנים באזור.

מגישה: הכתב אלי לוי, לא הביא שום עדות לאלימות עליה דיווח, על אף שמצלמות הערוץ והמשטרה נכחו במקום. האם ייתכן שערוץ מסחרי היה מעלים תמונות של אלימות כלפי שוטרים מצופיו - או אולי לא היו דברים מעולם? לעומת זאת בכתבה נראית אלימות קשה של שוטרים כלפי מפגינים שממנה מתעלם הכתב לחלוטין. האם התקשורת גם היא אינה מבינה כי תפקיד המשטרה להגן על המפגינים במקום להכותם? והנה עיוות נוסף:

אלי לוי - כתב ערוץ 10: אלפי צעירים שהגיעו באטובוסים מצפון הארץ קראו קריאות כנגד ממשלת ישראל והניפו דגלי פלסטין ואל קעידה?!

מגישה: עברנו בקפידה על התיעוד מההפגנה ובדקנו מול צלמים ומפגינים שנכחו בה - לא ניתן היה לאמת כי דגלי אל-קעידה הונפו במקום. הייתכן שערוץ 10 מנסה לצייר את המפגינים נגד תוכנית פראוור כטרוריסטים? ולסיקור של ערוץ 2 - כתב הערוץ מסביר לצופים מדוע המשטרה יורה גז מדמיע על אזרחים סמוך לבתי מגורים.

כתב ערוץ 2: המפגינים ניסו לחסום את הכביש והתחילו עימותים בין שוטרים למפגינים, והשוטרים נאלצו להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות,40 עצורים וגם פצועים גם מצד המשטרה וגם מצד המפגינים

מגישה: האם זכור לכתב מתי הוא סיקר הפגנה של יהודים שרצו לחסום כביש ונורו בשל כך על ידי המשטרה? האם ירי על מפגינים לא מחייב את התקשורת להדליק לצופים נורות אזהרה ודווקא לבקר את פעילות המשטרה על האצבע הקלה על ההדק?. לסיכום - מה לא הוצג לצופה בתקשורת: אף לא מילה על המשמעות של תוכנית פראוור עבור הבדואים ועל מה הם מפגינים, לא ראינו את שלטי המחאה של הבדואים, לא שמענו את קריאות המפגינים נגד התוכנית ואין עימם ראיונות. אין דיווח על עשרות הנפגעים שהזדקקו לטיפול רפואי כתוצאה מאלימות השוטרים ואין דיווח על קיומן של הפגנות הזדהות שהיו ברחבי העולם עם הבדואים ביום הזעם. ומה כן הובא לצופה הישראלי: כותרות הסתה, תגובת המשטרה שמצוטטת בהרחבה על ידי הכתבים ומסר אחיד של מפגינים אלימים. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא התקבלו תגובות לטענותינו מהערוצים 2 ו-10.

סוף תמלול הכתבה: זעם על התקשורת