חרשות המעסיקים

מגישה: כשאנחנו הולכים לראיון עבודה, אנו מנסים להיראות מתאימים עד כמה שניתן מול המעסיק הפוטנציאלי. אך לא לכולנו יש את הפריווילגיה לכך. כך קרה למשה, לקוי שמיעה המרכיב מכשיר שמיעה, שרצה להתקבל לעבודה כבקר באחת מחברות התחבורה.

עו"ד אור סיוון: הוא הגיע לראיון ראשון עבר אותו בהצלחה לאחר מכן זומן ליום מיונים ובאותו בוקר אמרו לו שהוא לא מתאים לתפקיד בגלל לקות השמיעה שלו. הגשנו בשמו תביעה נגד המעסיק – תביעה בטענה של אפליה, כי למעשה בישראל לפי החוק אסור להפלות אדם בגלל המוגבלות שלו ובלבד שהוא כשיר לתפקיד.

מגישה: כ-10% מהציבור הם בעלי לקות שמיעה והמקרה של משה מהווה דוגמה לתופעה רווחת של אפלייתם בשוק התעסוקה.

אבי בלאו: כבדי שמיעה סובלים מבעיות תעסוקה יותר מכלל האוכלוסייה, בערך כפול. אם בכלל האוכלוסייה מדברים על אבטלה של כ-7 אחוזים, אצל כבדי שמיעה זה יהיה כפול. בנוסף לזה יש גם יותר תלונות על אפליה בקרב כבדי שמיעה בזמן עבודה.

מגישה: אנשים רבים בעלי לקות שמיעה נמנעים מלהרכיב מכשיר שמיעה מהחשש להיתקל בסטיגמות ברחוב ואצל המעסיקים

עו"ד אור סיוון:החברה הישראלית צריכה לעבור תהליך מאוד ארוך עד שאנשים מהסוג הזה, עם מוגבלות כזו באמת יהיו משולבים כמו כל אדם, לא רק בתחום התעסוקה אגב, אלא בכל תחום בחיים וזה דורש גם הגשת תביעות לבתי הדין וגם חינוך, חינוך של החברה, של המעסיקים בעניין הזה.

מגישה: בשבוע שעבר פסק בית המשפט לטובת משה פיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין האפליה. משה עדיין מחפש עבודה.