סדר חברתי 12-3-2013

חברה עלה ב-12/03/2013, 19:52 משך: ‏8:41 דקות

אולפן |

השבוע בסדר חברתי: מי באמת לא פרטנר - סקר חדש שנערך בקרב האוכלוסיה הפלסטינית חושף ממצאים מפתיעים. שקט-מצלמים! מצלמות האבטחה סביב בתי הספר נכנסות גם למסדרונות במטרה לפקח על התלמידים, למנוע אלימות, ונדליזם ופורנוגרפיה - האם זה טוב או רע? קואליציה של ארגונים פנתה למספר שרים במטרה למצוא חלופות שפוגעות בזכותם של התלמידים לפרטיות. המשרד לביטחון פנים, האחראי על רישוי כלי ירי בישראל, מצא פתרון יצירתי לבעיית נשיאת הנשק של מאבטחים לאחר סיום המשמרת והבאתו הביתה - אך האם מדובר בפתרון של ממש או בעיכוב רגעי לרצח הבא? ולסיום הפגנה נגד הגזענות והאלימות בחברה הישראלית תערך ביום ראשון הקרוב בדרישה להכיר בכל נפגעי התקיפות על רקע גזעני, כנפגעי פעולות איבה.

שפה: עברית כתוביות: עברית (לתמלול הכתבה »)

תמלול הכתבה: סדר חברתי 12-3-2013

סדר חברתי 12/3/13

מגישה: רק לפני שבוע הראנו איך אזרחים ישראלים ואזרחים פלסטינים נפגשים כדי להגיע להסכמי שלום ולסיום הסכסוך. והנה לאחרונה פורסם סקר מטעם AWRAD (Arab World for Research & Development) - ממנו עולה כי מרבית הפלסטינים תומכים בחזרה מידית לשולחן המשא ומתן, בתנאי שישראל תעצור את הבניה בהתנחלויות. בסקר פורסם גם שקרוב ל-65% מהפלסטינים מתנגדים לאינתיפאדה חדשה. מהסקר עולה גם ש-69% מהפלסטינים בעד התנגדות לא אלימה כמו הקמת המאחז באב א(ל)-שמס בשטח E1. הצטערנו לגלות כי ממצאי הסקר הנוכחי לא הובאו לידיעת הציבור בתקשורת הישראלית.

(תמונת מחזור)

מגישה: בשנים האחרונות הציבו מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ מצלמות בשטחם, על מנת לעקוב אחר פעילות התלמידים, במטרה למנוע אלימות. לאחרונה פנו מספר ארגונים לשרי המשפטים, הפנים, בטחון הפנים והחינוך בבקשה לבחון את הנושא, בטענה שהשימוש בַמצלמות פוגע בזכותם של התלמידים לִפרטיות ואף מתנגש עם העקרונות הטבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עו"ד סאני כלב: המחקרים מראים לנו במובן הזה, שברגע שיש מצלמה שבאה ומפקחת על מה שנעשה, אז אנחנו באופן אוטומטי כבר לא פועלים בהתאם לרצונות שלנו או בהתאם לאיזושהי תפיסה יותר עמוקה של הזהות שלנו אלא בעצם מתוך פחד, מסתכלים עלינו ואנחנו פועלים כפי שאנחנו חושבים שמצפים מאיתנו. וכמובן שזה קורה בבתי כלא, וטוב שכך, אולי, אבל לגבי מוסד חינוך שבו מדובר בילדים צעירים שכל הרעיון הוא שגם תהיה להם את האפשרות באמת לבדוק ולטעות וזה חלק מהנושא, חלק מחינוך, אז לבוא ולעקוב אחריהם, כשהם יודעים שכל פעולה שלהם מפוקחת, יש בזה איזה שהוא טעם שהוא מאוד בעייתי מבחינה חינוכית.

מגישה: במכתב שהעבירו הארגונים לשרים הנוגעים בדבר, הם הציעו חלופות חינוכיות יותר ממצלמות.

עו"ד סאני כלב: בהחלט אפשר להכניס תכניות למניעת אלימות וצמצום אלימות, ליישוב סכסוכים בדרכי שלום. כמובן, זה עוד צוות הוראה, מדובר בהשקעה של מיליונים, אם לא יותר. בואו ניקח את הכסף הזה ונשקיע אותו בדברים חינוכיים יותר ולא דברים שמגיעים מעולם המשטר.

מגישה: חשוב לציין כי המצלמות פועלות בבתי הספר ללא פיקוח. לא ברור מי צופה בהן, לכמה זמן המידע נשמר והיכן. נראה כי אנחנו לא רחוקים מהיום בו האח הגדול יְפַקֵח על ילדנו גם מפני העתקה במבחן.

(כס"תח לאקדח)

מגישה: ומאכיפת יתר, לחוסר אכיפה: משנת 2008, נאסר על מאבטחים לשאת עמם את נשקם בתום המשמרת. האיסור הינו גורף אך סעיף בחוק מאפשר למעסיק לספק לעובדיו אישור חריג לנשיאת הנשק, אישור אותו מספקים המעסיקים ללא אבחנה. כיום אלפי משפחות חשופות לסכנה, כתוצאה מכלי הנשק שנמצא בביתם. הפתרון שמציע המשרד לביטחון פנים, שאחראי על רישוי כלי ירי, יצירתי במיוחד. כסת"ח לאקדח - הכתבה המרכזית:

קריינות: תעשיית האבטחה בישראל משגשגת, כמעט ואין בנמצא מקום בילוי או מרכז מסחרי שאינו מתהדר באיש אבטחה. אך לתחושת הביטחון שיוצרת נוכחותם של המאבטחים, יש צד אפל. בעשור האחרון נרצחו מעל 30 נשים בידי בני זוגן באמצעות נשק האבטחה. ריבוי מקרי הרצח לא הביא לבלימה או לצמצום של כמות הנשק החם בענף.

עו"ד סמדר בן נתן: בכל מגזר ומגזר שיש לו אחריות למה שהוא עושה, מספרי כלי הנשק הצטמצמו. המקום היחיד שזה לא מצמצם זה חברות האבטחה, כי זה המגזר המופרט - זה המגזר שלא שוקל שיקולים של שלום הציבור אלא שוקל שיקולים כלכלים נקיים. ככל שיש להם יותר ביקוש לכלי נשק כך יש להם יותר כלי נשק - כמעט 40 אלף כלי נשק- יותר מכל כלי הנשק שבידי המשטרה.

קריינות: ריבוי מקרי הרצח והפשיעה כתוצאה מזמינות הנשק לאחר שעות העבודה, הביא בשנת 2008 לעדכון תקנה בחוק כלי הירייה. התקנה, מחייבת את חברות האבטחה להגביל את אחזקת כלי הנשק למתחם העבודה בלבד. כלומר, בסוף יום העבודה המאבטח ישוב לביתו ללא הנשק. כיום, בחלוף 5 שנים, רוב המאבטחים אינם נפרדים מנשקם בתום המשמרת.

פיני שיף: בוא ניקח את מוסדות החינוך במדינת ישראל - 4500 מאבטחים עסוקים באבטחת מוסדות החינוך, מאבטח של בית ספר, שבו לומדים הילדים שלכם ושלי, סוגר את שערי ביה"ס ב-4 או ב5- בתום הפעילות של בית הספר ובתום המועדוניות וכו'. אין לו איפה להפקיד את הנשק מפני שבשש וחצי בבוקר הוא חוזר לפתוח את אותו בית ספר עם הנשק שהוא קיבל מחברת האבטחה, אז הוא הולך עם נשקו הביתה.

קריינות: אז האם באמת המאבטח חייב לקחת את הנשק הביתה? מדוע לא יתקינו חברות האבטחה כספות באותם מתקנים בהם הם פועלים, כך שהמאבטח ישאיר שם את נשקו בסיום עבודתו, כמתבקש בחוק.

עו"ד סמדר בן נתן: עמד ח"כ אופיר פינס, אז, מעל דוכן הכנסת, ואמר: "אנחנו מחוקקים את החוק הזה כי היו מקרים של מאבטחים שרצחו את הנשים שלהם". אי אפשר להגיד שהחוק הזה הוא לא מתאים. הוא לא מתאים לחברות האבטחה. להן הוא לא מתאים, כי זה שם עליהן אחריות וזה שם עליהן עלות של כסף. הוא מתאים מאוד לכל הציבור כי הוא מגן עליו.

קריינות: לאחרונה יצא המשרד לביטחון פנים עם הנחיה חדשה האומרת כי החל מאפריל 2013, יחויב כל מאבטח לאחסן את נשקו בכספת שתותקן בביתו.

עו"ד סמדר בן נתן: עיקר השימושים בנשק לאחר משמרת שהביאו לרצח של נשים, ולא רק של נשים אלא גם של אנשים אחרים, היו בידי המאבטחים עצמם, אז מזה יעזור לנו אם תהיה כספת בבית של המאבטח בזמן שאותו מאבטח יכול בכל רגע להוציא את הנשק מהכספת או בכלל לא לשים אותו שם?

ארז שוחט: בגלל שהיא לא נמצאת במגירה, יכול להיות, בגלל שהיא נמצאת בתוך כספת, הוא צריך ללכת לחפש – או את המפתח, בשביל הדבר הזה, וזה מסבך לו את העניינים יותר ואז זה נותן לו אולי יותר כמה שניות לחשוב: "איפה שמתי את המפתח של הכספת, אני אלך, אפתח..." זה ייתן לו עוד כמה פעולות לעשות לפני שהוא מגיע לאקדח, אני מאמין שזה נותן לו עוד טיפ-טיפה זמן לחשוב אם מה שהוא עושה זה נכון, ולא כמו שהאקדח מונח על השידה והוא פשוט לוקח אותו והיא נמצאת לידו בחדר, והוא יורה בה.

קריינות: למהלך השנוי במחלוקת יש עלויות גבוהות שחברות האבטחה לא מהססות לספוג. הן יודעות, כי עם כניסת החוק לתוקף, תוסר מעליהן האחריות לנשק שנשאר בידי המאבטחים.

ארז שוחט: הערכה של מחיר של כספת כזאת לצרכן, היא בערך 350 ש"ח כולל מע"מ. עלות ההתקנה זה סדר גודל בין 150 ל- 200 ₪ זה מה שהיום רץ בשוק.

פיני שיף: ההוצאה בהחלט לא מבוטלת, היא גם לא נלקחה בחשבון בתקציב השנתי של כל חברת אבטחה, אבל מאחר ואני רואה בכספת כאמצעי בטיחות ממדרגה ראשונה וכפי שציינתי אמצעי שאמור למנוע נגישות של אף אדם למעט איש האבטחה עצמו לכספת. חברות האבטחה יישאו בעלות, ירכשו כספות וינפקו אותם לאנשי האבטחה.

עו"ד סמדר בן נתן: אני בכלל לא אתפלא אם ההצעה להתקין כספות בבתי המאבטחים הייתה הצעה שהגיעה מכיוון חברות האבטחה שמבקשות לשחרר את עצמן מאחריות ובעצם לשים את האחריות לכלי הנשק על המאבטחים בעצמם.

קריינות: כספת אולי תסיר את האקדח מעל שולחן, אך לא את האיום על חייהן של נשים רבות. קשה שלא לתהות - על מי באה להגן התקנה החדשה?

מגישה: במהלך הכנת הכתבה עשה כתבנו הילאל עלוש מספר פניות למשרד לביטחון פנים, כדי לתאם עימם ראיון, אך כל פניותיו נענו בִתשובות מתחמקות.

(יום המאבק בגזענות)

מגישה: ולסיום - ב 21 בחודש יתקיים היום הבינלאומי למאבק בגזענות. ואצלנו, בעקבות האלימות בחברה המופנית כלפי מבקשי מקלט ופלסטינים במרחב הציבורי, תתקיים ביום ראשון הקרוב, הפגנה מול קריית הממשלה, כדי לגרש משם את החושך הגזעני. במהלך ההפגנה בה יישאו המפגינים לפידים, תועלה דרישה מהממשלה להכיר בכל נפגעי התקיפות על רקע גזעני, כנפגעי פעולות איבה. יום ראשון, 17 במרץ בשעה שבע בערב, קריית הממשלה בת"א.

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!