תיאטרון החיים

לכתבה זו 4 תגובות באתר

1. זוהר‏ 23 ביולי, 2009  בשעה 11:38
   

   ברצוני לבקר את הפעילות שלכם:
   1.מניסיוני הדל אני יודעה כי לכול מטבע שני צדדים, ואילו בכתבות שלכם מוצג רק צד אחד ובצורה מגמתית. דבר הגורם לי לשאול שאלות ובכך מונעת ממני להזדעות עם האנשים המוצגים בכתבות השונות…

2. אראל סגל‏ 31 ביולי, 2009  בשעה 11:27
   

   "האם נעשה שימוש בחוק בצורה מפלה כדי להרחיק את קולות המחאה?"

   האם *אתם* עושים שימוש במדיה בצורה מפלה כדי להרחיק את קולות המחאה של היהודים?

   אריה אלדד וברוך מרזל לא באו כדי "לעורר פרובוקציות" אלא כדי למנוע זיופים בהצבעה, זו זכותו הדמוקרטית של כל אדם להבטיח שהדמוקרטיה תישמר. הם לא צעקו, לא השתמשו באלימות, ולא עוררו שום "פרובוקציות".

   מי שעורר פרובוקציות הם הערבים תושבי אום אל פאחם, שהתפרעו והתנהגו באלימות על-מנת להשתיק את קולות המחאה של היהודים.

3. תמי‏ 7 באוגוסט, 2009  בשעה 14:51
   

   מעציב לגלות כל פעם מחדש את נקודות ההשקה בחיינו למשטרים חשוכים

4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)‏ 13 בדצמבר, 2009  בשעה 0:24
   

   איך זה שמשתיק את זולתו פתאום מדבר על פגיעה בחופש הביטוי ?

   הרי האיש הזה אם הוא כזה אומן יכל לאפשר לפרופ' אלדד לצעוד באום אל פחם בשם חופש הביטוי אבל הוא לא נותן לו לדבר ואח"כ מספר לנו מה לעשות .

   והתל אביביות שמספרות על בימוי דרך סקייפ לא מעניין אותן ממש שניסו להשתיק את ח"כ אלדד.

   אבל כמובן אלדד הוא פרובוקור – מין תג ששמו עליו כהצדקה להשתקתו – ואילו הבימאי כאן הוא תמיד קרבן.

   ויש את המונולוג בסוף- "שבאו לקחת את היהודים שתקתי …. וכו'"

   אז באמת שבאו לסתום את הפה לח"כ אלדד כל השמאלמים שתקו- אז באמת זה קרה – באו אח"כ והשתיקו אותם.