יום רביעי   15-07-2020
תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – מורן בריר

מורן בריר: אני מתעסקת בתכנון שיבה, כלומר בכל מיני קבוצות והתארגנויות שמעבר לתמיכה בשיבה, אנחנו מתעסקות במימוש השיבה. יש שם מלא אתגרים, פוליטיים, קהילתיים, לשוניים, שפתיים, אבל ברגע שמתחילים להתעסק איתם אז אני גיליתי מאוד בקלות שהאתגרים האלה הם אתגרים אבל אנחנו יכולות לעמוד בהם.
יובל אברהם: אחד מהאתגרים שהרבה אנשים מעלים זה איך אפשר לממש את השיבה באופן שלא יפגע ביהודים או שהם לא יאלצו להתפנות מהבתים שלהם?
מורן בריר: אני לא זוכרת את האחוז המדויק, שמונים ומשהו אחוז מהקרקעות שעליהם היו הכפרים שמהם גורשו רוב הפלסטינים ב-48' או סביב 48', הם לא מיושבים, כלומר זה...
יובל אברהם: וואלה?
מורן בריר: שמונים ומשהו אחוזים זה קרקעות שיש פארקים של קק"ל עליהם, שיש אדמות חקלאיות, ושיש שטחים ציבוריים פתוחים. עכשיו, אני לא אומרת סבבה, אדמות חקלאיות זה לא חשוב, אבל אני אומרת זה יותר פשוט, זה לא בדיוק לגרש אנשים מהבתים שלהם והמקרים של שאר העשרים או עשרים ומשהו אחוז, זה ערים - חיפה, יאפא (יפו), טבריה.
יובל אברהם: ובמקומות האלה שנגיד של הערים שתיארת, אתם מוצאים לזה פתרונות?
מורן בריר: כן כן, בהחלט. אז עשינו למשל, היתה לנו קבוצת תכנון של שיבה למרחב של יאפא, יפו, ויש מלא פתרונות, אפשר לבנות שכונות חדשות באזורים לא מיושבים, אפשר לבנות לגובה, מה זה אזורים לא מיושבים? לצורך העניין צ'ארלס קלור.
יובל אברהם: כן, יש לך אולי דוגמא לעוד אתגרים שעלו?
מורן בריר: כן, יש אולי עוד שני דברים שאני חושבת עליהם, דבר ראשון, מעבר לפתרונות הבנייה, יש את העניין של הקהילה, אנשים שהיו בשני צדדים של איזשהו סכסוך ועכשיו נקלעים לסיטואציה שהם שכנים באותה שכונה.
יובל אברהם: כן, אז איך מתמודדים באמת עם הדבר הזה?
מורן בריר: קבוצות של פיוס וריפוי, מנחים אותם אנשי מקצוע, נשות מקצוע, מתחום הפסיכולוגיה, מתחום הנפש שמתעסקות באיחוי הקהילה. גם העניין של השפות למשל, אז אנחנו חושבות שצריך להיות קורסים בקהילה מעבר ללימוד בבית ספר של שתי השפות מאותו גיל באותה הרמה. החזון הוא שהחברה היא תהייה דו-לשונית.
יובל אברהם: היה את האתגר הכלכלי שדיברנו עליו.
מורן בריר: אם עכשיו ישובו פליטים מעזה או ממחנות פליטים בגדה, אז גם יש את העניין של איזשהו מעמד סוציו-אקונומי...
יובל אברהם: פערים כלכליים.
מורן בריר: פערים כלכליים מאוד חריפים אפילו.
יובל אברהם: שלא יהיה תוצאה של ניצול שמגיעים פליטים ככוח עבודה מאוד זול, התייחסתם לזה?
מורן בריר: באמת נקודה מאוד מאתגרת. אני יכולה לשתף בהתלבטות, כלומר כי לא להכל יש לנו פתרון, אני פליט ממנשייה, או מסלמה, הייתי חקלאי והיה לי, לא יודעת, עשרה דונם של אדמה. עשרה דונם באבן גבירול היום זה שווה, זה זה יקר בטירוף, כלומר אז מה עושים עם האיש הזה? ומה עם האנשים שעבדו אצלו בשדה? להחזיר את המצב להיות כמו אז, מי שהיה בעל נכסים, בעל ממון, בעל אדמות יהיה גם עכשיו בעל אדמות ומי שלא היה. לא הצלחנו לפתור את הכל, כלומר זה צריך הרבה מוחות, הרבה זמן.
יובל אברהם: אם אנשים שומעים אותנו עכשיו, אנשים מכלל הציבור, הם אומרים – טוב, זה כל כך מורכב אז למה?
מורן בריר: זה הכל, ברמה המוסרית, הפוליטית, הרגשית, בחוק הבינלאומי, תהייה שיבה. אנחנו צריכות להתחיל להתכונן לזה, אני רוצה להתחיל לבנות ארגז כלים לי, עבורי ועבור החברה האזרחית, היהודים שיישארו פה, הפלסטינים שיישארו פה והפלסטינים שיישובו לפה, אני רוצה שכבר יהיה לנו עם מה לעבוד, שכשתקרה השיבה זה לא,  זה לא ינחת על החברה שלנו משום מקום.

סוף תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – מורן בריר
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס