יום חמישי   17-10-2019
תמלול הכתבה: מניעת השיבה היא פשע

עמר אע'באריה: זיינאב נלקחה בחיים עם אח שלה, היא אומרת "בעלי נתן לי 400 דולר לפני שיצאתי מהבית והצעתי זאת לחייל הישראלי שעמד בדרך ותפס אותנו. אמרתי לו בבקשה תעזוב את אחי הוא כזה צעיר הוא ילד. החייל לקח את הכסף ואז הוא פשוט הפיל את אחי וירה בראשו חמישה כדורים".
קריינות: עדותה של זיינאב הוקראה במהלך יום הזיכרון לציון שבעים שנה לטבח דיר יאסין שהפך ברבות השנים לאחד מהסמלים ההיסטוריים של הנכבה הפלסטינית.
עמר אע'באריה: דיר יאסין לא היה הטבח הראשון ולא הכי גדול. הוא מפורסם באופן אפילו אירוני רק בגלל שבזמנו דוד בן גוריון וחלק מההגנה התנערו מהטבח, שהיה בכפר ואפילו דוד בן גוריון שלח מכתב התנצלות וגינוי למלך הירדני עבדאללה באותה שנה.
קריינות: האירוע, כמו קודמיו לא זכה לכבוד הראוי ויצר תסיסה בקרב תושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה, שהתרחבה על חורבות דיר יאסין.
עובר אורח: גם תל אביב ככה, גם לוד זה ככה, רמלה הכל. את כל הארץ תיתן להם.
-ולעזה, מסכנים שמה גם. לכו לעזאזל.
עמר אע'באריה: ב-20 בינואר 48, הסכם בין דיר יאסין לגבעת שאול (השכונה היהודית הקרובה) שני הצדדים הגיעו להסכם על יחסי שכנות טובה. גם המחקרים הישראלים וגם הידיעות של מפקדי ההגנה, שאלתיאל בזמנו, כולם העידו שיש הסכם וההסכם תקף. ובכל זאת בתשעה באפריל יום שישי לפנות בוקר כמאה עשרים - מאה שלושים, חמושים בעיקר מהלח"י והאצ"ל מתחילים לתקוף את הכפר משלושה כיוונים. שניים מהם מרכזיים אחד מהם מכאן.
ענאן ג'אבר: שמי ענאן ג'אבר מדיר יאסין.
עמר אע'באריה: איפה אתה גר היום?
ענאן ג'אבר: אנחנו גרים באזור שועאפט בירושלים.
עמר אע'באריה: האם יש עוד זקנים מהמשפחה שחיים או שכולם נפטרו?
ענאן ג'אבר: לא, האמת היא שמעט מבני המשפחה נשארו בחיים, אבל רובם כבר נפטרו.
עמר אע'באריה: האם הם באים לפה?
ענאן ג'אבר: כן אנחנו באים לביקורים, אבל לא נותנים לנו להיכנס.
עמר אע'באריה: האם אתה יודע איפה הבית של סבא שלך היה?
ענאן ג'אבר: בבית של סבא שלי גרים הוא הבית שמול בית החולים לחולי נפש שפה, הבית עדיין קיים.
קריינות: טבח דיר יאסין גבה כ-110 קורבנות והמידע בסיור חשף דברים חדשים גם בפני תושבי המקום.
תושבת ירושלים: אני נדהמת כירושלמית שלא הייתי ערה לזה שחלק... רואים ממש... אתה רואה את הכפר. אתה יודע בתקווה שיום אחד זה יהפוך למוזיאון.
עמר אע'באריה: או מקום לשיבה.
תושבת ירושלים: או מקום לשיבה, אינשאללה...
עמר אע'באריה: מדברים כביכול על הטבח ושוכחים את הדברים האחרים, כביכול השאר בסדר – לא!  גירוש האנשים מכאן ב-48 הוא גם פשע. מניעת השיבה שלהם אחרי שכביכול הקרבות נגמרו והמדינה קמה הוא גם פשע. כך שלהתמקד רק בטבח משכיח או מפחית מערכם של הפשעים האחרים שהיו כאן, דבר שיש לשים אליו לב.

סוף תמלול הכתבה: מניעת השיבה היא פשע
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. ישראל מידד 9 במאי, 2018  בשעה 22:12

    למען הרחבת הדעת, מומלץ מאוד לקרוא מחקרו החדש של אליעזר טאובר על האירוע, "דיר יאסין: סוף המיתוס".
    https://mida.org.il/2017/08/02/%D7%94%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%A2%D7%9C/

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית