תמלול הכתבה: שחרור אסירים, קונפדרציה ושלום?
משתתף בדיון: בואו נראה אם יש לנו הסכם ראשון על צעדים בוני אמון, בסדר? אני אקריא את הנקודות אחד אחד.
משתתף בדיון הנוער: אני חושב שדבר אחד שישראלים יכולים לעשות באופן מיידי זה להפסיק את הבנייה בהתנחלויות.
משתתף בדיון: אנחנו צריך למצוא פתרון, וזה לא יתאפשר בלי מדינה עצמאית כמובן.
קריינות: למרות ההסלמה והאלימות נפגשו השבוע משלחות של פלסטינים וישראלים, בני נוער ומבוגרים, במסגרת הפרויקט "מחשבות של שלום" כדי לנסות להגיע להסכם לפתרון הסכסוך.
מריו מרוואן: הסכמנו על הכרה גם בישראל וגם בפלסטין, על חופש תנועה בתוך הגדה המערבית על גבול שמפוקח ע"י כוח צבאי ישראלי-פלסטיני. מספר דברים שאנחנו מאד צריכים לדבר עליהם זה חופש התנועה של הפלסטינים, בטחון של הפלסטינים, מאסר של פלסטינים שלא עשו דבר, כמו גם נושא הפליטים.
תומר לשם: הסכמנו כבר על כך שאנחנו נתחיל בהדרגתיות לפרק מחסומים בגדה והגבול שבין הגדה המערבית לירדן יהיה מפוקח על ידינו ויהיה שם צבא יחד עם המשטרה הפלסטינית כלומר יהיה להם גבול פתוח.
משתתף: היו כמה נושאים שהסכמנו עליהם. ועדה מיוחדת שתכלול ישראלים ופלסטינים וגם נציג חיצוני מהאו"ם או מהאיחוד האירופאי. כל פלסטיני שיבצע איזה שהיא פעולת טרור כמו גם ישראלי יהודי שיבצע פעולת טרור ישפטו באותה הועדה מיוחדת.
קריינות: הדיון של משלחות המבוגרים התנהל באווירה קשה יותר, וגם המשטרה הוזמנה להתערב.
משה: הבעיה היא שאין מדינה פלסטינית. זה בשבילכם!
קריינות: אך גם אצל בני נוער, לא הייתה הסכמה על הכל.
תומר לשם: עכשיו אנחנו בקטע של האסירים יש לנו בעיות עם זה. אנחנו הצענו ועדה שתיקבע האם כל אסיר צריך להישאר (בכלא) או לא. והם מדברים אתנו על מה קורה לאסירים שלפני ההחלטה הזאת נגיד שכבר 20 שנה יושבים בכלא על רצח או דברים כאלה. אז הם רוצים שהם ישתחררו, אבל אנחנו לא רוצים לעשות דבר כזה. מה שהם מאד מעוצבנים כרגע. על זה שאנחנו לא מדברים על חיילים שעשו נגיד פשעים נגיד הרביצו לפלסטינים ודברים כאלה, דברים שבסופו של דבר היו צריכים להכניס אותך לכלא אבל אנחנו לא עושים להם כלום. אז הם באים עם המון אמוציות יש כאן משתתפים שאחים שלהם בכלא, ודברים כאלה, משהו מאד אמוציונאלי.
משתתף: הסכמנו על זה שמגיל 7 בעצם כל ישראלי וכל פלסטיני יעברו איזה שהוא תהליך חינוכי שבמהלכו הם ילמדו על התרבות של האחר, על הנרטיבים של האחר, את השפה של האחר ישראלים ילמדו ערבית ופלסטינים עברית כי ברגע שלא מכירים את האחר יש איזה שהיא רתיעה שנוצרת וברגע שמחנכים להכרה של האחר הרתיעה הזאת לא קיימת. וככה אפשר לקיים חיים, גם אם לא במסגרת של מדינה אחת אז במסגרת של שתי מדינות אבל בשלום, ולא באיבה.
קריינות: משלחות הנוער הסכימו על מבנה כללי של קונפדרציה, וקבעו להיפגש שוב בעוד חודשיים להמשך הדיון. על שאלות כמו שיבת הפליטים, שחרור האסירים הפוליטיים ופירוק התנחלויות לעומת זאת, הצדדים עדיין לא הגיעו להסכמה.
סוף תמלול הכתבה: שחרור אסירים, קונפדרציה ושלום?
הוספת תגובה לכתבה