יום ראשון   05-07-2020
תמלול הכתבה: BDS מזווית פמיניסטית
מגיש: ההתנגדות ל-BDS נתפשת כמובנת מאליה בשיח הציבורי בישראל, כך שגם גופי תקשורת, שאמורים לערער על התפישות המקובלות, התגייסו להתנגדות זו. השבוע התקיימה "ועידת ידיעות אחרונות ו-ynet למאבק בחרם על ישראל". בוועידה חברו עיתונאים, בעלי הון ופוליטיקאים - רובם כמובן גברים, בניצוחו של נשיא המדינה, כדי להמשיך לשכנע ולהשתכנע בנחיצות להתנגד ל-BDS. הנשיא ריבלין: "כל טענות ה-BDS מקורן בשנאה ושטנה כלפי מדינת ישראל". השר ישראל כץ: "ישראל צריכה לבצע סיכול אזרחי ממוקד למנהיגות ה-BDS". נפגשנו עם קבוצת נשים במשרדי עמותת "אישה לאישה", כדי לשמוע על BDS מזווית פמיניסטית. לילך בן דוד: הסיבה שה-BDS עדיף על מאבק אלים הוא כמו שאני רואה את זה הוא משלוש סיבות: אחד זה שמאבק אלים הוא כמעט בהכרח מאבק שמנוהל על ידי גברים, הסיבה השניה היא שקורבנות של מאבק אלים הן במקרים רבים נשים. דלית שמחאי: אני רוצה להבין, איך אני כפמיניסטית, יכולה להסתכל על ה-BDS בעיניים אחרות ממה שאנחנו מכירים לא מהתקשורת המיינסטרימית, אנחנו כולנו, אני חושבת, חשופות לידע שהוא לא מיינסטרימי, אנחנו לא חשופות להבנה פמיניסטית של זה. רונית פיסו: האם חרם זה כלי פמיניסטי להשיג את המטרות שלנו? למשל להתנגד לכיבוש, להביא לסופו של הכיבוש? וגם איפה נמצאות נשים או מה המקום של נשים בתוך מי שמוביל את התנועה. רים עאמר: אם אנחנו רוצות לדבר על ה-BDS ככלי, הוא לפי דעתי כלי פמיניסטי שנשים יכולות להשתמש בו כי בעצם הוא מאפשר להן להיאבק למען זכויות וחירות בלי להיאלץ להשתמש בכלים אחרים שהם לא ביכולתן להיות חלק מהם. לילך בן דוד: אנחנו יודעות מההיסטוריה שההנהגה המהפכנית שמובילה את המאבק בכיבוש הופכת ביום שאחרי הכיבוש בד"כ להנהגה של החברה החדשה ביום שאחרי הכיבוש, ולכן עבור החברה הפלסטינית בעיניי יש חשיבות עצומה ליצירת ערוצי התנגדות שמאפשרים לנשים להיות חלק מההתנגדות.
סוף תמלול הכתבה: BDS מזווית פמיניסטית
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. מנסה לשרוד 31 במרץ, 2016  בשעה 12:19

    קנאי שמאל כופים עלינו מלחמה. זה פלילי
    |
    לדעתי, כל פעילות שמחלישה את האיתנות האסטרטגית של המדינה (למשל, חרם כלכלי שפוגע בהכנסות המדינה ממסים ובתקציב הבטחון) מדרבנת את האויב לנצל את החולשה ולעשות פעולות איבה, מקטנות ועד גדולות. לפיכך, פעילות פוליטית למען חרם כלכלי וכיו"ב היא בגדר גרימת מלחמה.
    חוק העונשין ס' 98 אוסר על אדם פרטי לעשות "בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך [לפעולה צבאית] ".
    ^
    אני מחבר איסור פלילי זה לשני דברים: א. "כלל הצפיות" בפלילים, לענין "כוונה": "רואים אדם כמתכוון לתוצאות הצפויות של מעשיו", ב. ההנחה המקובלת במסגרת האמנה החברתית שקימת ביסוד המשטר הדמוקרטי מניחה שהחלטותיו של השלטון הנבחר הן ההחלטות אשר לכל צרך מעשי רואים אותן כבעלות הסכוי הנמוך ביותר להיות שגויות, לרבות בשאלה מה ימנע מלחמה, לפיכך נסיון לסכלן הוא נסיון לגרום מלחמה.
    מחבור דברים אלה יוצא, לעניות דעתי, שפעילות כנ"ל היא בגדר עברת "בגידה" כבס' 98 (בנפרד מבגידה ע"י סיוע לאויב כבס' 99).
    |
    השמאל הקיצוני טוען שפעילותם נגד כלכלת ישראל לגיטימית כמו הפעילות שנעשתה בזמן האפרטהייד לפגיעה בדרום-אפריקה. זה לא נכון. בדרום-אפריקה פעילות כזאת לא היתה יכולה לגרום מלחמה. יחי ההבדל (ונחיה).

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס