משט השיבה

תמלול הכתבה: משט השיבה

קריינות: 'עאודה' - שיבה בעברית. זה מה שניסו להדגים יהודים ופלסטינים ביום הנכבה, על חופה של יפו באמצעות משט שיבה. ביום קיצי בנמל יפו, הם תאספו לקבלת הסבר קצר, ולאחריו עלו על ספינה שהמתינה בנמל. המנוע בפעולה, הפעמון מצלצל, אורחת הכבוד כבר בפנים, דחיפה קלה והספינה, תוך דקות בלב ים.
עומר אע'באריה: זוכרות מארגנת את האירוע הזה לזכר השנה ה-67 לנכבה הפלסטינית. בחרנו את יאפא כי יאפא הייתה בירתה האמיתית, הכלכלית, התרבותית והפוליטית של פלסטין לפני 48'. בחרנו את יאפא כי היא העיר הכי גדולה שהייתה בפלסטין שהתנועה הציונית הצליחה להרוס עד היסוד. בחרנו את יאפא כי אנחנו רוצים לציין את חורבנה של העיר הפלסטינית ולא רק של הכפר הפלסטיני.
קרינות: על הספינה היה אבו-אחמד שעבן בלאכה, שב-48' בעודו נער צעיר, הצליח לעלות ביפו על ספינת פליטים שהביאה אותו לחופי מצריים.
עומר אע'באריה: הבית הראשון שלנו היה בעיר העתיקה ביאפא אם תסכלו ככה מאחורה אתם תראו את המגדלור מאחורי המגדלור היה שם הבית שלנו הראשון. כשהייתי בן שנתיים המשפחה שלי עברה לגור בשכונה חדשה יחסית שנקראת שכונת אלח'ילווי די קרוב אל שוכנת עג'מי.
עומר אע'באריה: האנשים כבר שמעו על הטבח בדיר יאסין, היו מבוהלים וכל פעם ששמעו ירי או הפגזה או אפילו שמועה שהיהודים עומדים לתקוף, נזכרו מיד בדיר יאסין. העיר יאפא הייתה עיר מופגזת משך ימים אורכים, הפגזים האלה נפלו על האנשים שהיו בשווקים, אנשים היו במוסדות ציבוריים. בכל פעם שנופלת פצצה כזאת על אחד המקומות הוא עזר לנפגעים הוא עזר לפצועים, העבירו אותם לבתי חולים, והוא גם זוכר שהעבירו גופות וחלקי גופות לבתי החולים הממשלתי שהיה בשוכנת עג'מי.
קריינות: אחרי שנה במחנה צבאי, הועבר אבו-אחמד לעזה, שם שהה במחנה הפליטים אל-בוראג' שנה נוספת.
עומר אע'באריה: נשארתי בעזה כמעט שנה במחנה הפליטים אל-בורייג', אחר כך אבא שלי יצר קשר והיה עדיין אפשר לבקש אישורים לאיחוד משפחות ובדרך הזאת הוא השיג את האישור והעבירו אותי מעזה באוטובוס ליאפא, הורידו אותי ליד ג'בלייה שם חיכה אבא שלי. אבא שלי רצה להזמין מונית, פתאום אני רואה שכל הנהגים יהודים ואבא שלי מדבר איתם בעברית. אני אומר לו "אבא אלה יהודים, מה זה?" אומר לי "עכשיו ביאפא הרוב יהודים" ולכן המשפט שהזקנים האלה אומרים יאפא מיש יאפא, זה הטראומה שאדם כמוהו חוזר לבית שלו פתאום הכל מתהפך, התרבות אחרת האנשים אחרים.
קריינות: "משט" היא מילה שלכולנו יש אסוציאציה זהה לגביה.
ניבה גרינצוויג: היה לנו ברור שלקרוא לזה משט הולך להרים הרבה מאוד גבות והולך לגרום להרבה מאוד אנשים לאיזו שהיא תגובה. התחושה הייתה שאנחנו רוצות לנסות ולעבור מעבר לאדישות הישראלית הקבועה.
קריינות: מבחינת הפלסטינים, אין מדובר בשיבה מטאפורית, אלא עאודה - שיבה ממשית. מבחינת הישראלים אין משט בלי חנין זועבי.
ח"כ חנין זועבי: זה לא רק נוסטלגיה למולדת שלנו, לא. אנחנו לא מדברים על נוסטלגיה, אנחנו לא רק מדברים על רגש לאומי, אנחנו מדברים על פרויקט לאומי של החזרת הפליטים, שיוויון אזרחי ואנחנו לא נסכים לשום פריווילגיות ליהודים שהיגרו למולדת שלנו. הנכבה אינה היסטוריה של הפלסטינים רק, היא גם ההיסטוריה של הישראליים.

סוף תמלול הכתבה: משט השיבה