מהמחסום לבית החולים

תמלול הכתבה: מהמחסום לבית החולים

מגיש: הכתבה המרכזית במהדורה, מציגה את האתגר עימו מתמודדים פלסטינים מהגדה ומעזה בהשגת טיפול רפואי מעבר למוצע ברשות הפלסטינית. אחרי שנים תחת כיבוש ודיכוי, הם נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה והשפלה, ולבקש סיוע רפואי מהעם הכובש.

קריינות: שרית רמתי מתחילה את השבוע שלה מוקדם בבוקר. היא מסיעה חולים פלסטינים מהמחסומים בגדה לבתי החולים בישראל.

שרית רמתי: זה השם של החולה שאנחנו לוקחים, בדרך כלל זה ילדים עם המשפחות שלהם.

קריינות: שרית היא אחת מ-600 מתנדבים ב עמותה "בדרך להחלמה". היא מגיעה אל המחסומים נעלין, תרקומייה ושער אפרים. הבוקר היא נוסעת למחסום אייל.

שרית רמתי: אני נחשפתי לאנשים, למשפחה, להורים שדואגים לילד שלהם. שום דבר שהוא שונה ממה שאנחנו...מהיום יום שלנו. פשוט מדברים שפה אחרת. אין לנו שום כוונה להיכנס לפוליטיקה, זה גם לא ארגון שהוא פוליטי.

קריינות: אבל במציאות שלנו הכל פוליטי. אנחנו נמצאים במעבר אייל לא רחוק קלקיליה, ממש על הקו הירוק. כאן במעבר אייל עוברים כל יום מעל ארבעת אלפים פלסטינים לישראל. אחד מהם הוא עימאד אביו של כראם ששבר את ידו.

עימאד טאופיק ביידה: עשו לו ניתוח בבית החולים בקלקיליה. אחרי ארבעה חודשים "אמרו לנו אנחנו לא יכולים לעשות לו כלום".

עימאד טאופיק ביידה: "אמרו לי בשניידר יש דוקטורים טובים, חזקים, מטפלים טוב", אז אמרתי נקח אותו לשניידר.

קריינות: הרשות הפלסטינית מעניקה בדרך כלל כיסוי כספי לתושביה עבור טיפולים מורכבים בישראל, אבל לא כך היה במקרה של כראם.

עימאד טאופיק ביידה: אני יודע המון כסף, אבל משהו כואב, אני לא יכול להסתכל כל יום על היד של הבן שלי כואב, לא ישר, עקום. זה גם כואב יותר מכסף.

קריינות: בשנה האחרונה, העמותה "בדרך להחלמה" הסיעה יותר מ-8,000 חולים מעזה והגדה המערבית – רובם ילדים.

קריינות: מלאך נופל רק בת שלוש וכבר שנתיים וחצי מטופלת בשיבא. היא סובלת ממחלה נדירה במערכת העיקול. לדברי אמה בית החולים ברמאללה לא יכול לספק מענה.

מנאל נופל: הבת הראשונה שלי נפטרה אחרי 40 יום. היא הייתה בת 40 יום, לא אבחנו את מצבה, ולא ידעו מה המחלה שיש לה, אצלנו ברמאללה ונפטרה אחרי 40 יום. הילד שנולד אחרי שתי הבנות, קלה גם הוא באותה המחלה, לקחנו אותו לבתי החולים, ואבחנו אותו בהדסה, לא הספקנו לדעת איזה מחלה יש לו ולהתחיל לטפל בו. אז העבירו אותו לרמב"ם אבל מצבו היה קשה אמרו שהוא לא ישרדו השתלה. הוא היה בן שישה חודשים.

קריינות: מלאך עברה בהצלחה השתלת מוח עצם. היום היא מגיעה לטיפולים רק פעם בשבועיים.

מנאל נופל: ההסעות, היציאה המוקדמת שלנו מהבית, הוצאות ההסעות, כל זה קושי, מכל הצדדים.

קריינות: מאז צוק איתן מדיניות הכניסה לישראל השתנתה – האישורים בוטלו ונדרשה הערכה מחודשת של המדיניות.

יובל רוט: אם אנחנו הרסנו להם את הבית למשל או הרגנו להם משהו ממשפחה, וברגע שאחד מהתנאים האלה מתקיים, אז בעיניים ישראליות, הפוטנציאל לנקמה גדל.

קריינות: גם מדיניות הכיסוי הכספי מטעם הרשות הפלסטינית הוקשחה. יש עדיפות ברורה לטיפולים במסגרת הרשות.

יובל רוט: אני תומך בגישה שצריך לבנות מערך רפואי ברשות הפלסטינית, כי בסופו של דבר זה מבחינתי, נקרא לזה החזון, שיהיה להם את אותם השירותים שיש לנו. עדיין אין להם לא את הציוד או את הידע.

קריינות: כל פעילות העמותה לא הייתה אפשרית ללא נעים, שותפו של יובל בצד הפלסטיני.

נעים אל ביידה: איברהים חסיבא שהוא בן חודשיים.

קריינות: לנעים קוראים בכפר "איש השלום". הוא אינו מאמין בנקם ושנאה, למרות שיש לו סיבות לכך.

נעים אל ביידה: הבן שלי בגיל 5 קיבל דקירות מנשק של חייל ישראלי ואושפז בבית חולים. בגיל 5 חודשים! כי באו לעצור את האח שלי ועשו חיפוש בבית שלי והחייל לא ידע, שיש תינוק במיטה של תינוק, אז התחיל לעשות חיפוש עם הנשק שלו. דקר את הילד כמה דקירות בנשק.

קריינות: נעים הצטרף לעמותה בדרך להחלמה לפני ארבע שנים, כשבן של חבר חלה בסרטן ונזקק לטיפול יומיומי בבית חולים בישראל.

נעים אל ביידה: הוא הרוויח 2000 שקל בחודש ואם הוא היה נוסע כל יום, הוא היה לשלם פי חמש מהסכום הזה.

קריינות: כראם מאושפז במצב אנוש בטיפול נמרץ בקלקיליה עם גידול בראש. אביו מנסה לגייס עשרות אלפי שקלים לטיפול ניסיוני שיוכל למנוע את התפשטות הגידול.

נעים אל ביידה: כל הילדים שלנו חולמים על רובים. כי הם רואים רובים כל הזמן עם החיילים, כל יום הם לחיילים יורים לעברם.

אנה סטפן: אבל לך יש חלום אחר.

נעים אל ביידה: אני לא רוצה לראות כיבוש, בכל מקום בעולם לא רק בפלסטין. אני רוצה לסיים את הכיבוש. אבל בלי נשק ופצצות.

קריינות: כראם הוא זה שהפגיש בין יובל לנעים שליוו אותו בארבעת השנים האחרונות. למרות המציאות הקשה הם אף פעם לא מרפים וממשיכים לקוות בדרך להחלמה.

סוף תמלול הכתבה: מהמחסום לבית החולים