מבצע שיירה

תמלול הכתבה: מבצע שיירה

מגישה: בשבוע הקודם נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ שאל מעל בימת הכנסת אם זה נכון שישראלים יכולים להשתמש ב-70 ליטר מים ביום ופלסטינים רק בשבעה עשר. הנה התשובות שלנו: בכתבה "מייבשים את אל-קודס" אנחנו רואים שאפילו שבעה עשר ליטר ליום לא מספק תאגיד המים "הגיחון" לתושבי ירושלים המזרחית, לפחות לא כל יום. הכתבות "מאחורי המכלים השחורים" ו"מייבשים את דרום ההר" חושפות מה קורה עם אספקת המים בשטחי C והכתבה "חקלאות דורסנית" מספרת על אפליית המים בבקעת הירדן. כל הכתבות מתורגמות לאנגלית כך ששולץ וחבריו באיחוד האירופי יכולים ללמוד ישירות מהן ולא להסתפק בתשובות של ממשלת ישראל.

אמנם אנחנו לא נותנים לפלסטינים מספיק מים, אבל שלום אנחנו בהחלט רוצים. בעצם "הרוב החליט שלום" - לפחות כך הכריזו ביום שישי האחרון פעילים המקדמים תמיכה ציבורית בתהליך השלום. שיירות של מכוניות יצאו מכל קצוות הארץ, לתמיכה בתהליך השלום.

ליזי פיירמן: אני פה למען ישראל, למען זה שנחיה בדו קיום עם העם הפלסטינאי, שחי לידינו, שיהיה להם זכויות בדיוק כמו שלנו. אני לא רוצה מדינה דו לאומית אני רוצה שלכל אחד יהיה את השטח שלו, ושנחיה בשלום אחד ליד השני, כי לאורך ההיסטוריה מדינות דו לאומיות לא הצליחו. הגבול של 67 זה גבול שמקובל עלי, גבול שכל אחד ילך לבקר אחד את השני בתור אזרח גאה.

מגישה: מטרת המארגנים הייתה להוציא לרחוב את הרוב הדומם, שמוכן לפשרות טריטוריאליות למען הסדר שלום, אך "הרוב" לא הגיע. אולי הצירוף של אדישות, יחד עם סיסמא שחוקה ופעולה שאינה מאתגרת את המשטר, אינו מספיק אטרקטיבי ליום שישי בבוקר.

סוף תמלול הכתבה: מבצע שיירה