שרון דולב – על הגרעין הישראלי

לכתבה זו תגובה אחת באתר

1. אמיר‏ 18 באוגוסט, 2012  בשעה 23:28
   

   שרון דולב, שאלה רצינית לי אלייך, נניח ובצעד נדיר, ישראל תודיע כי היא מחזיקה יותר בנשק יום הדין, קרי, נשק אטומי, ומפרקת את כל המתקנים ל'טקסטיל'. כמובן שזה תוך הסכמה לפירוז מזרח תיכון מנשק להשמדה המונית, כולל כימי וביולוגי. והרי השאלות: האם נשק שכזה לא מונע ממלחמות קונבנציונלית חריפה להתממש? ויותר מכך, לא מונע מהשמדה דה פקטו של מדינה גרעינית מפחד למכה שניה? מבחינה קונבציונאלית מספרית, ישראל היא עלה נישא ברוח. ולכן מבחינה במלחמה קונבציונאלית ישראל תצא מופסדת במוקדם או במאוחר, וזאת כפונקציה של זמן, כרגע אמנם לישראל יתרון טכנולוגי, אך יתרון מספרי לעולם לא יהיה לה, ויתרון טכנולוגי הוא פונקציה של זמן וכסף. האם להערכתך, לפני פירוז המזרח תיכון (שאגב, מדובר בפירוז ישראל בלבד, דבר שכמובן כל מדינה במזרח התיכון תסכים פרט לישראל), לא חשוב קודם להגיע לקץ הסכסוך ולכינון שלום אמת? שכן, אנחנו לא נמצאים כעת מול מדינות רציונליות, אלא מול איום הולך וגובר. האביב הערבי מגיע לחורף קשה ומוסלמי. במצרים, בסוריה, בלבנון, בתוניסיה וכד'. אם ישראל תעשה צעד בפירוז, האם זה יקדים את השלום? או שלהפך? או שמדינות מסוימות יראו את ישראל באור חלש יותר, בלי הקלף האסטרטגי החשוב. האם עם שעבר טרדיה לפני 60 שנה, לא בעל כל המוסכמות להחזיק בנשק יום דין כזה על כל צרה שלא תבוא? האם ישראל מאיימת בנשק הזה? מצהירה עליו? מפגינה כוחו? או שמא הוא למען הרתעה פסיכלוגית בלבד. אולי את, שרון דולב, אנטי ציונית נלהבת? נגד רעיון המדינה, ובעד מדינה אחת, כלל אזרחית? קצת גילוי נאות לא יזיק לך.