תמלול הכתבה: סיור אקולוגי בגדה
הדר אורקין: אנחנו נמצאים כאן, זה בעצם המחסום הזה שאתם רואים כאן והגדר בעצם עוברת ככה, מכניסה בתוכה את אורנית, שערי תקווה, עץ אפרים ואלקנע, וגם כנראה את עזון עתמה, ובעצם יצרה איזשהו חיץ בין היישוב, בין האנשים שגרים פה בתוך הכפר שלהם, ובין מקורות הפרנסה שלהם, האדמות שלהם.
כמו שקרה בעוד מקומות סביב גדר ההפרדה הוגשו מאז שהיא קמה הרבה מאוד בגצים בעיקר על רקע של זכויות אדם, ובמקרה הזה ב-2009 באמת התקבל בג"צ שהורה להזיז את התוואי של הגדר שיכלול יותר מהשטחים החקלאים.
מור גלבוע: התוואי הזה, זה בעצם התוואי החדש ב-200 מטר שאנחנו רואים אותו, שהוא מגיע עד להתנחלויות. רק בתוך התוואי הזה היו 7,000 עצי זית שנעלמו ונעקרו. אנחנו יכולים לראות ניסיונות שלא הצליחו, ככל הנראה לא השקו אותם גם.
מוחמד ג'אודת: אני, יש לי... לסבתא שלי, יש בגבעה הזאת איזה ארבעה וחצי דונם. צריך להגיע, נגיד היום אני צריך להגיע, לא יכול להגיע, כאילו כלא.
הדר אורקין: לא רק אנשים כלואים כאן בתוך גדרות, גם חיות. שכל תזוזה של הגדר, אני לא יודעת אם יש בכלל צורך להגיד את זה, היא מכפילה ומשלשת את הנזק הסביבתי. לא נלקחו בכלל שיקולים סביבתיים, כנ"ל מי שהזכירה קודם את המסדרונות האקולוגיים. טובת החיות שיכולו לעבור וכמובן ההשפעה של זה גם על הצמחים, הרבייה שלהם באמצעות החיות. התוואי עבר כאן על מערת נטיפים עתיקה, היום היא כבר לא קיימת יותר. אפשר לקחת ככה כדוגמאות את המאבק שהיה סביב כביש 6 ומאבקים אחרים סביבתיים, שאנשים עמדו ככה על הרגלים האחוריות שלהם בשביל בכל זאת למצוא פתרונות ונמצאו פתרונות שהם דואגים לא רק לאיזה פריזמה מאוד מסוימת של שיקולים.
נאפז באראכאת: מספר התושבים פה בכפר הוא 4,000 איש.
מוהנד א-נג'אר: כמות המים שנותנת לנו מקורות לא מספיקה לאנשים שגרים פה. אם פה נותנים 16 ליטר לכל פלסטיני אחד, ושם למתנחל נותנים 180. כל שבוע כל בית מקבל אלף ליטר של מים וזהו. אם יגמור אותו ביום אחד, שישה ימים הוא חייב לסבול.
נאפז באראכאת: אני יש לי שני אחים שבחורף הזה, נכנס מים לחדרי השינה והיה 20 ס"מ ביוב בתוך הבית.
משתתף בסיור: אז למה הצינור הוא לא פתרון?
מוהנד א-נג'אר: המים הזה זורם למים באדמות ויש שם איזה מעיין, קוראים לו מעיין אלפאואר שמשתמשים בו אנשים בכפר א-דיק
היה פרויקט מהגרמנים שאנחנו נעשה את הטיהור שפכים, והיה משא ומתן והיה בלאגן בין הרשות ובין הישראלים, קודם כל הם אמרו שזה שטח C בו הישראלים רצו שתיהיה להם השליטה על השטח הזה והרשות לא קיבלה את זה שזה בתוך הכפר, בתוך הכפרים הפלסטינים.
מור גלבוע: אני יודע, ככה אמרו לי רשות המים בישראל, שהציעו לסלפית להתחבר לצינור של אריאל ולקחת את הביוב של סלפית שלא יבוא לפה, שיבוא לישראל לשפדן, יחד עם אלקנע ויחד עם אריאל. השאלה שלי, א מה אתם חושבים על זה ואם אתם יכולים להגיד משהו שקשור לשיתופי פעולה.
מוהנד א-נג'אר: איך רוצים שאנחנו נשתתף בביוב ואנחנו לא רוצים את ההתנחלות, אז קודם כל אנחנו לא רוצים התנחלות, ואז לא יהיה ביוב, ואנחנו נטפל בביוב שלנו.
איוב אבו היג'לה: לנו כפלסטינים אין שום בעיה עם שמורת הטבע. הבעיה התחילה ב-1987 כשהכריזו על ואדי קנה כשמורת טבע.
משתתפת בסיור: ולכמה חקלאים יש אדמות בואדי קנה?
איוב אבו היג'לה: יש כאן יותר 250 חקלאים, והרבה עזבו את הואדי בגלל כל הבעיות שהזכרנו. ב-29 למאי 2013, הודיעו שצריך לעקור עצים בני פחות משנתיים ולהשאיר את העצים המבוגרים יותר. החברה להגנת הטבע באזור, שוטרים וחיילים, הגיעו וסימנו את העצים שצריכים להיעקר.
קאסם מנסור: עקרו לפני חודש חודשיים 100 שתילים של עץ זית שכמעט ונתנו פרי אחרי 6-7 שנים כמעט ששתלתי ולפני כן היו המתנחלים שהיו מחבלים לי במערכת השקיה במשאבות של המים ואחרי זה התחילו המנהל להגביל אותנו בתנועה, בעיבוד של האדמה ואנחנו חיים בקושי פה.
מאיה כץ: יש פעילים סביבתיים רבים שיאמרו ששמורת טבע זה אזור שלאנשים אסור לחיות בו, ואתם אומרים אחרת.
איוב אבו היג'לה: אנחנו כפלסטינים, הגנו על שמורת הטבע לפני הישראליים, ועכשיו אנחנו עדין מגנים עליהם, אבל הישראלים לא שומרים. כורתים את העצים, בונים בלבנים, ובונים בתים מבטון.
אחרי שאמרו שזה שטח שמורת טבע, התחילו לבנות התנחלויות ועכשיו יש 11 התנחלויות: עמנואל, נוף קנה, נווה מנחם, קרני שומרון, מעלה שומרון, פינת שומרון, מתן, נופים, יקיר, חוות יאיר. אלה כולם נבנו אחרי שהכריזו עליה כשמורת טבע.
איוב אבו היג'לה: אסור לנו לשתול עצים ולגדל ירקות בשמורת הטבע, אבל למתנחלים מותר לשנות שם מה שהם רוצים.
מור גלבוע: יש חוק אחד לישראליים וחוק אחד לפלסטינים, אפילו שהבתים ביקיר נמצאים בשמרה, ובניינים אחרים כאן.
קאסם מנסור: תודה רבה שבאתם והגעתם, אנחנו מרגישים שיש באמת אנשים שמביעים סולידריות.
סוף תמלול הכתבה: סיור אקולוגי בגדה
הוספת תגובה לכתבה