תמלול הכתבה: לסמן או לא לסמן?
קריינות: שפע מוצרי המזון על מדפי הסופר יוצר לא פעם את הגירוי לקטוף את המוצר לעגלה, אך האם מבעד לכל הכתוביות הקטנות שעל המוצר, אנחנו באמת יודעים מה יש לנו בתוך המזון או איך הוא נוצר?
ד"ר יונתן אייקנבאום: זה תוצרת של אוסם. מיוצר מתוצרת מהונדסת גנטית. זה מה שנמכר בצרפת ואנגליה, שם זה מסומן, פה זה לא.
קריינות: בדיוק בנושא זה התקיים לאחרונה דיון ציבורי בכנסת - האם לסמן מוצרים מהונדסים גנטית כפי שמקובל באירופה?
ד"ר נעם לויתן: סימון מזון שאומר שהמזון הזה יש בו רכיב שהוא GMO, לא מוסיף שום פרט לציבור ורק מבלבל אותו. זה עמיד לריסוסים, זה הוסיף ויטמין זה הוריד אלרגן זה הוסיף לי חלבון שאולי אני אלרגי אליו? הסימון שיש GMO לי לא אומר לי כלום.
קריינות: אז מהי בעצם הנדסה גנטית ומה אנחנו יודעים עליה.
ד"ר יונתן אייקנבאום: הנדסה גנטית בצמחים מעבירה תכונה מיצור חי אחד ליצור חי אחר. זהו תהליך שלוקח גן, לצורך העניין מבקטריה, מבקטריה שיש לה תכונה מסויימת שהחוקר מעוניין בה והוא מעביר את הגן שמקודד את הבקטריה הזו לצמח וכך אנחנו יש לנו צמח שחלק ממנו למעשה זה גן של חיידק.
קריינות: בעזרת הנדסה גנטית ניתן להשביח מוצרי מזון.
שי פליישון: בוטנים, חברים, מייצרים בין השאר חומר אלרגני, שגורם לתמותה רבה מאוד, בייחוד של ילדים. חוקר בא, הוריד את הגן העיקרי שגורם לאלרגיה ויצר בוטנים שמביאים לאלרגיה לא קטלנית, אם בכלל. לא שינה את הDNA- פשוט הוריד גן שקיים.
קריינות: אך נכון להיום, השימוש העיקרי בהנדסה גנטית, מנותב לסיוע לחקלאים.
ד"ר יונתן אייקנבאום: 70% משטח החקלאות המהונדסת גנטית היא חקלאות עמידה לקוטלי עשבים וכשאנחנו בודקים ועושים השוואה בין צמח שהוא מהונדס גנטית לעמידות לקוטלי עשבים לבין צמח אחר, מחקר הראה שיש עד 450 יותר שאריות חומרי הדברה. 90% מדגימות השתן שנבדקו, נמצאו מכילות ראונדאפ. ראונדאפ מהו? זהו קוטל עשבים היום הנמכר ביותר בעולם.
קריינות: רובנו, לא חשופים למניפולציות החקלאיות שנעשות בפיתוח המזון, כגון: הכלאות ויצירת מוטציות באמצעות הקרנות או התערבות כימית. כל אלו כלל לא מסומנים על המוצרים.
שי פליישון: האם אני יכול לדעת איזה גנים שיניתי, בהנדסה גנטית אמרנו נכון אפשר לדעת, אתה יכול לדעת בול איפה הכנסת, מה הכנסת וכמה. בשיטות אחרות אתה לא יודע. כיום מבקשים לסמן רק הנדסה גנטית וזו השאלה שלנו. לי אישית אין בעיה לסמן מוצרים, אבל אם מסמנים אסור להסתיר מידע. אם תגיד לציבור תסתכל רק על זה, עזוב את זה, ברור שהוא יפחד מזה, אבל אם אתה תסביר לציבור על כל השיטות, לא תתעלם, זה הנקודה שבה אתה יוצר הסברה.
ד"ר זיווה חממא אלישוב: למשרד הבריאות כמדיניות, כדעה תומך בסימון של מזון מהונדס גנטית, בהקשר של מוצרים שעברו מניפולציות כאלה ואחרות בשיטות אחרות, כדאי לדעת שבשום מקום בעולם אין חובת סימון של מניפולציות כאלה.
קריינות: בעידן שבו אנו מחשיבים מוצרים לפי מה שאין בהם: כולסטרול, קופאין, סוכר, סימון מוצרים יכול להוות מניפולציה שיווקית.
ד"ר חגית אולונבסקי: חברות מסחריות עשויות לרצות לסמן מוצרים כנקיים מחומרים מהונדסים גנטית, על מנת למכור יותר לציבור מכיוון שציבור שיראה חותמת של נקי מהנדסה גנטית אז הוא יחשוב שמדובר במוצר בריא יותר. לאו דווקא כך הדברים. מוצר יכול להיות מעובד תעשייתית, מכיל הרבה מלח, מכיל הרבה סוכר, מכיל חומרים לא בריאים ועדיין להיות נקי ממוצרים מהונדסים גנטית. אימהות יראו מוצר כזה בסופר יטעו לחושב שהוא בריא יותר, יקנו ובעצם הציבור יפסיד.
קריינות: כמובן שיש מי שיצאו נפסדים מהסימון.
ד"ר חגית אולונבסקי: חברות קטנות, חברות בינוניות, חברות מהמגזר הערבי או מפעלים קטנים ומשפחתיים עלולים שלא לדעת בדיוק מה מכילים חומרי הגלם שלהם שמגיעים, נגיד, מהמזרח הרחוק שם אין חובת סימון או מארצות הברית, שגם שם אין חובת סימון ולכן יתקשו לעמוד בתחרות ובעצם יפסידו. יש פה סוגיה חברתית.
ח"כ מיכל רוזין: קודם כל שמענו ממשרד החקלאות וממשרד הבריאות שהם תומכים בסימון ומתכוונים לבצע סימון ושיהיו תקנות לסימון, הם גם רמזו על התנגדויות של חברות מסחריות ושל תעשייה שבעצם מתנגדת לסימון. ראוי שהציבור ידע, זכותי כציבור, כהדיוטה בציבור, שלא מבינה מדעים ולא צריכה להתעמק באופן הזה, זכותי לדעת ולהבין מה אני אוכלת ומה אני מכניסה לגופי. השקיפות פה היא חשובה מאוד.
סוף תמלול הכתבה: לסמן או לא לסמן?
הוספת תגובה לכתבה