כתבה |
באזור המכונה על ידי הצבא "שטח אש 918" מתגוררים כ-1,000 תושבים פלסטיניים בשמונה כפרים. הם גרים במערות ואוהלים ללא חיבור למים וחשמל ומתפרנסים בעיקר מרעיית צאן וחקלאות בעל. מאז שהצבא הכריז על האזור כשטח אש, הצליחו התושבים להיאחז במקום בזכות צו ביניים של בג"צ משנת 2000. ב 2/9/2013 קיים בג"צ דיון בעתירות נגד פינוי התושבים הפלסטינים באזור. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
מגישה: ביום שני השבוע קיים בג"צ דיון בעתירות נגד פינוי התושבים הפלסטינים מהאזור המכונה על ידי הצבא "שטח אש 918" בו מתגוררים כ-1,000 איש בשמונה כפרים. התושבים חיים בתנאים קשים, גרים במערות ואוהלים לא חיבור למים וחשמל ומתפרנסים בעיקר מרעיית צאן וחקלאות בעל. מאז שהצבא הכריז על האזור כשטח אש, הצליחו התושבים להיאחז במקום בזכות צו ביניים של בג"צ משנת 2000.
תמר פלדמן: יש שם כמה התנחלויות ומאחזים בסביבה, יש את חוות מעון, יש את אביגיל ומצפה יאיר, ששניהם מאחזים. הראינו בתשובה שלנו לתגובת המדינה מפות של צוות קו כחול, ושם רואים בבירור שגם אביגיל גם מצפה יאיר וגם עוד שטחים בדרום ובצפון, מיועדים לפיתוח התנחלויות ומאחזים. זה לא כל כך מתיישב עם הטענה של המדינה ששטח האש הזה הוא חיוני, ואת האמת אם הוא כל כך חיוני למה משנת 2000 ביתר סט משנת 2006 לא עשו שום דבר כדי להשתמש בשטח האש? המדינה רק גררה רגלים לא עשתה שום דבר אקטיבי כדי להשתמש בו. הטענה הזו נראית מאוד משונה, גם לא מגובה בשום נתונים או במסמכים ממשיים, לא לגבי הצורך בשטח אש עצמו ולא לגבי קיומן של חלופות. הם טוענים שהשטח חיוני אז צריכים להראות שהשטחים האחרים, יש שטחי אש אדירים גם בישראל, למה לא להשתמש בהם?
מגישה: כאמור ביום שני השבוע, נפתח הדיון המשפטי בנושא מחדש. סופרים ואנשי רוח מישראל והעולם חתמו על עצומה נגד הרס הכפרים.
הוספת תגובה לכתבה