תמלול הכתבה: אנאס סלאמה – צייר ופליט פלסטיני

כתבת:  אנאס סלאמה הוא בן למשפחת פליטים, שחי כיום בנורבגיה. משפחתו נעקרה ב-48' מהכפר הפלסטיני אל-ג'אעונה והשתקעה במחנה הפליטים אל-ירמוק בסוריה. אנאס נולד וגדל במחנה הפליטים אל-ירמוק ובעקבות המלחמה משפחתו נאלצה שוב לעקור, הפעם לנורבגיה. בשיחה שלנו ביחד אנאס מדבר על פליטות, על געגוע, על כמיהה למולדת עליה שמע וטרם ביקר בה.

אנאס, אני רוצה תחילה שתספר על עצמך בכמה מילים.

אנאס סלאמה: הורי נעקרו במלחמת 48', ובשל הנסיבות שנכפו עלי, נולדתי במולדת שאינה שלי, אבל הפכה להיות למולדתי. בשבילי אלשאם וסוריה הם חלק בלתי נפרד ממני ואני מהם, אבל נשמתי בפלסטין, בתחושה הפנימית שלי היא מולדתי. לכל הפלסטינים שחיו בסוריה, סוריה הייתה מולדתם בכל מובן.לא היו הבדלים בין הפלסטינים לסורים בשום היבט בזכויות, בחובות. בכל הסוגיות החברתיות, הפלסטינים היו חלק ממרכיבי החברה הסורית. אבל, הפלסטינים שמרו על זהותם, וזכרו תמיד את אדמתם הכבושה. מרכיבי החברה הסורית.

כתבת: מה המשמעות של להיוולד במקום כמו סוריה, כאשר לבך כמהה למקום האחר?

אנאס סלאמה: נולדתי במחנה הפליטים ירמוק, המהווה עבורי חלק מפלסטין, למרות שהוא אינו בפלסטין. התחושה של מי שנולד וחי במחנה, היא שהמקום הזה הוא חלק מפלסטין למרות שבפועל הוא מחוצה לה. המקום הזה מהווה שלב ביניים בתהליך השיבה למולדת.במקביל, המקום הזה, שקשה לתארו, הוא נשמתה של פלסטין. עצם ההתהלכות בשכונות ובאזורים שהיו עדים למאות לוויות של שהידים שהקריבו את חייהם למען פלסטין. זו הנשמה אליה אני מתכוון.

כתבת:  איך דמיינת בעבר את פלסטין ואיך כיום?

אנאס סלאמה: כשאת חיה במחנה פליטים, פלסטין עבורך היא חלום  מתמשך. חלום תמידי שלא עוזב אותך, נדבק אליך ואת חיה אך ורק למענו. את מרגישה שעצם הקיום שלך קשור בקשר  הדוק לחלום הזה. זה מאפשר לי היות חלק מהמולדת הזאת, לחוש, להריח ולגעת בה. תמונת פלסטין בתודעה  שלי,  קשורה לנשמה.

כתבת: אתה חולם על השיבה אנאס?

אנאס סלאמה: החלום בעיניי יכול להתגשם או לא. אבל השיבה מבחינתי היא מציאות שחיבת להתרחש, אם לא עתה אז בעתיד. החלום הוא המצב התודעתי שנקרא פלסטין. השיבה היא זכותי, זכות ילדיי וזכותם של כל הפלסטינים. בעבורי זה לא חלום, אלא דבר שיתגשם באמת באחד הימים.

כתבת: כרגע יש לך דרכון נורבגי. האם אתה חושב להגיע לבקר?

אנאס סלאמה: אני חושב רבות על ביקור בפלסטין, אבל אני מיד נתקף בפחד פנימי. איך אקבל את זה שיהודי יבדוק אותי במעבר הגבול בכניסה למולדתי? אני לא בטוח שאני אקבל זאת, שאדם שכבש את אדמתי יחתים את הפספורט שלי וירשה לי לכנס למולדתי. זו תחושה מאוד קשה וזה משהו שגורם להרבה אנשים, כולל אותי, להסס לבקר, מפני שאנו לא בטוחים שיש לנו את האומץ להתמודד עם המעמד הזה.

כתבת: נגיד שאתה בנמל התעופה בן גוריון ועשית צ'ק אין, מה זאת בשבילך התחושה שאתה יכול להיות כאן ולראות את הארץ?

אנאס סלאמה: לא יודע, אני מרגיש כמו  בחור שהולך לפגוש את אהובתו, לחבק ולנשק אותה סוף סוף, אולי זו התחושה. אני מדמיין שעובר בי רעד שלא חשתי בחיי,  מרגיש שיעבור בי רעד שבחיי לא חשתי, אלא ברגעים נדירים בחיים.  קשה לתאר את זה, זה מצב מאוד קשה. דמייני שאת פוגשת את נשמתך אחרי פרידה מאוד ארוכה. זה מרגיש כאילו אבדת את נשמתך ופתאום מצאת אותה. 

כתבת: איפה האומנות נכנסת ומשתלבת בתוך כל הסיפור המורכב והכואב הזה?

אנאס סלאמה: האומנות בשבילי היא דרך בה אני מבטא את כל הרגשות והתחושות ולא משנה למה - לסוריה, לפלסטין ולכל רגע נתון בחיי. 

כתבת: האם אתה מרגיש שבאמצעות האמנות אתה מביא קול פלסטיני שונה מקולם של אביך, סבך, או של הדורות הפלסטינים הקודמים
שגדלו וניזונו מסיפור הנכבה?

אנאס סלאמה: היום אם אני עובד על משהו אמנותי אני משתדל שזה יהיה אנושי ואוניברסלי אבל עם ציביון פלסטיני
מפני שאני אדם ואמן פלסטיני. אני משתדל שהצד האנושי - אוניברסלי יתגבר על הקטלוג של מקום וזמן ספציפיים של האומנות הפלסטינית.

כתבת: ספר על פרויקטים שעשית או פרויקטים שאתה מתכנן לעשות?

אנאס סלאמה: הפרויקט אולי הכי חשוב שעליו עבדתי והוא משמעותי עבורי כאדם ואני ממשיך לעבוד עליו בלי הפסקה, הוא פרויקט הציור בשאריות הקפה. זה פרויקט שהחל עם תחילת המלחמה האזרחית בסוריה.ניסיתי לבטא את מה שראיתי ביומיום בעבודות אומנות מהירות.ציירתי בעיקר עם שאריות הקפה אחרי שסיימתי לשתות מהפינג'אן. המטרה הייתה לבטא את המציאות האנושית על מורכבותהכל עוד ארצנו כבושה, כפלסטינים גם אם נקבל אזרחות זרה במדינה אחרתוגם אם נחייה בכל מקום בעולם, כל עוד ארצנו כבושה, לא נרגע ולא נחיה בבטחה.

כתבת: יאללה, סיימנו להתראות שמור על עצמך תודה רבה, ממש תודה.

בשיחה הבאה שלי במסגרת "שיחות מהמזרח התיכון", אשוחח עם פאדי עבדאללה ת'אבת, צלם סטילס מעזה. פאדי ידבר על אומנות עזתית פורצת גבולות כאשר יוצריה עדיין תחת מצור. אני מקווה שבאמצעות השיחה שלי עם פאדי, ניחשף לעזה אחרת, לא רק זאת שמדממת, אלא זאת שמנסה לחיות - עזה של פאדי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סוף תמלול הכתבה: אנאס סלאמה – צייר ופליט פלסטיני
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס