פלא אוזן

תמלול הכתבה: פלא אוזן

רועי רובני (רויסון): "זה הבנק לאומי או ביטוח לאומי, שכל החיים רק מזיינים את אמי, הם אומרים לה את לא נכה מספיק, ואני אומר לבן זונה הזה תמות- הוא אומר לי די מספיק, אני לא יכול להפסיק לחרוז, כל עוד החברים שלי ממשיכים לאחוז, מאחורי גדר או מאחורי בטון, אני לא אפסיק עד שאני אלחם בבבילון"

כתב: להקת פלא אוזן, היפ הופ בועט, ישיר, בלי פילטרים, הם מוחים נגד גירוש מבקשי המקלט ומייצגים קול מאוד חשוב בחברה שלנו, בואו נפגוש אותם.

כתב: אני מאמין שלכל אומן או להקה יש איזה שהוא תפקיד או סמל, מה אתם חושבים שהחלק שלכם בסצנת הראפ הישראלית?

אברי צפנת (אברי ג'י): אני מרגיש שהחלק שלנו זה באמת לתת לילדים קונטרה חיובית על הדברים שקורים כאן, מבחינת ראפ, בכללי מבחינת מוזיקה במציאות היום, הרבה מהמוזיקה היא מאוד צינית ויש בה הרבה מאוד אלמנטים של אלימות, כאילו אם זה נגיד נשים ואם זה נגד חלשים בכללי, אנחנו חד משמעית פוליטים, כי אנחנו כן מכירים במציאות ואנחנו מדברים עליה.

איתמר בריל (בריל): אתה יכול גם לשיר שיר אהבה, או שיר סתמי נקרא לזה, אבל השאלה מה העמדה שלך בתור אומן, זה ההבדל גם בין סצנה לבין קהילה.

רועי רובני (רויסון): ראפ זה האומנות לחימה של אנשי הרחוב. גם להביא את המאבק שלך בתור בן אדם בעולם הזה, לא משנה מאיפה אתה, אם אתה בא ונותן דיבור אמת, ומדבר על דברים שמפריעים לדעתך לך, או בכללי, אז הראפ הוא אחלה כלי לזה, הוא כמו פריצ'ינג, אתה נותן נאום על ביט, והביט הוא אתה יודע כמו הקצב לב שלך הוא משהו שהוא נורא תופס אותך.

כתב: כאילו הראפ שלכם אני רואה את זה כאילו הוא מביא מצב חברתי מצוי,עם קריאה לשנות אותו, אתם מרגישים שיש כאילו אשכרה אימפקט, אשכרה השפעה, אתם שומעים כאילו פידבקים ודברים כאלה שבאמת משנים דעות או מחשבות של אנשים?

יהונתן אלדן (סמיילי): הייתי אומר שזה לא קל סבבה, כאילו עם האקלים הפוליטי כמו בישראל, ומה שמותר לדבר פה בכלל, בשיר כמו "הלכות גר" למשל אוקיי, היה כזה איום של גירוש של אוכלוסיית מבקשי מקלט בישראל, הדעה שלנו על זה היא כמובן די ברורה, שאנחנו נגד גירוש של פליטים, ואנחנו בעד הכרה בפליטים, והכרה בפליטות בכללי, כמשהו שהוא חלק מהמערכת הכלכלית והפוליטית בעולם שלנו כרגע, והקליפ אתה יודע, ההשפעה היא לאט לאט נבנית, אבל נניח הקליפ הזה ראו אותו איזה 70 אלף איש.

נבו שיראזי (פלואו נבו): שתהיה מודעות ומתוך המודעות הזאת, נגיע למקום יותר מתוקן, יותר מחבק, הרמוני, כן, עכשיו את זה אנחנו עושים בגישה כן, בקטע של "בגובה העיניים", מה זה אומר, הבמה היא מבחינתו לא קיימת אתה מבין, בוא נעשה ראפ עכשיו כאילו, זה החוויה.

כתב: ופלא אוזן הם לא היחדים שעושים את זה כמו שצריך, נתראה בפרק הבא עם סימה נון ויסמין ג'אז.

סוף תמלול הכתבה: פלא אוזן