טובין – תערוכה במובי-מוזיאוני בת ים

תמלול הכתבה: טובין – תערוכה במובי-מוזיאוני בת ים

יהושוע סימון: הרקע לתערוכה הוא בין היתר, זה שבעצם השנה 2013, אנחנו מציינים 100 שנה לרדי מייד.
100 שנה עברו מאז שפעם ראשונה מרסל דושאן הציג חפץ מהמוכן, ובזה הוא טען "אני אומן. אני יכול להציג חפץ שקיים בעולם, ובזה שאני מציג אותו זה אומנות".
מור שליט: פרקתי את הכיסא גלגלים הראשון שלי, פרסתי אותו מהאמצע כלפי הצדדים, ומכל חלק עשיתי תכשיטים. יש פה קרוב ל-30 ומשהו תכשיטים.
מין לעשות כמו קתרזיס כזה עם הכיסא. גם להיפרד ממנו, מהזיכרונות שלו, וגם לקחת אותו למשהו אחר. זה נותן לזה עוד משמעות. דרך אחרת להסתכל גם על העבודה וגם על החפץ.
תמר הירשפלד: המהלך הפשוט שאני עשיתי, היה לקחת ארבעה סנובונים של סנו. ושמתי את כולם יחד בשירותים מה שיוצר את זה שאתה מוריד את המים אחרי שאתה משתין, יש לך את כל צבעי הקשת באסלה.
כיוון שהתערוכה היא על רדי מייד, נראה לי מובן מאליו שגם השירותים של המוזאון, שזה מקום די אפרורי בדרך כלל, יקבלו קצת תשומת לב הפעם.
יהושוע סימון: האומנים האלה נהיים מעין ציידים-לקטים, שמסתובבים בעולם הזה, בין כל החפצים , שהם אשפה שאנשים אוספים. ובין המוצרי יוקרה ופנטהאוזים ומבטחים איטלקיים מעוצבים. והם אוספים דברים והם עושים בהם כל מיני שימושים.
להלי פרילינג: זה בעצם חפצי יומיום שאפשר למצוא אותם בכל חנות, חפצי בית, קיוסק. בסופו של דבר איזושהי תנועה קטנה לחפץ יומיומי שזה מין לכולם לכולנו והופך אותו למשהו שקצת יוצא מהסדר גודל הזה.
יהושוע סימון: היום השאלה שאומנים פה בתערוכה שואלים, זה "האם כשאני מציג חפץ העולם, האם כשאני מציג אותו בתערוכת אומנות אנחנו יכולים ללמוד חזרה על העולם?".
איזושהי מחשבה לרגישות חדשה ביחס לחפצים.

סוף תמלול הכתבה: טובין – תערוכה במובי-מוזיאוני בת ים