אתמול, 22.11.15, הכנסת אישרה הקמה של חמישה ישובים יהודיים חדשים בנגב בעקבות הצעתו של יואב גלנט, שר הבינוי. הישובים ההלו מצטרפים לעשרה ישובים נוספים שכבר עתידים לקום בנגב.
פורום דו קיום בנגב הגיבו על ההחלטה בטענה כי חמשת הישובים החדשים אינם עונים על אף צורך אמיתי בנגב ויביאו לפגיעה בישובים הקיימים. "החלטת הממשלה לאשר את הקמתם של חמישה ישובים יהודיים בנגב היא עוד צעד בהתעלמות המתמשכת של הרשויות מן הקהילה הבדואית בנגב. בעוד שבנגב ישנם מעל ארבעים כפרים בדואים שאינם מוכרים על ידי המדינה, העיירות הבדואיות סובלות ממצוקת דיור ולכפרים שהוכרו על ידי המדינה עדיין אין תוכניות – ממשיכה הממשלה לאשר את הקמתם של עוד ועוד יישובים יהודיים בנגב."
בפורום דו קיום בנגב טוענות וטוענים כי ישנם ישובים יהודיים בנגב הנמצאים במצב של תת אכלוס. זאת על אף שגופים שונים השקיעו תקציב רב בהגדלת הקהילה היהודית בנגב. ולמרות זאת, לדברי חברי הפורום: "הממשלה מעדיפה להקים ישובים שלא ברור מי יאכלס אותם, במקום להשקיע בתושבי הנגב."
נראה כי התוכניות להקמת ישובים חדשים לא לוקחות בחשבון את הקהילה הבדואית אשר מתגוררת באותם המקומות. לדוגמא, היישוב הקהילתי ״נווה גוריון״, אשר הקמתו אושרה אתמול, מתוכנן לקום בין קיבוץ רביבים וכפר רתמים, בשטח בו ניצבים כיום חלק מבתי הכפר ביר הדאג׳. הכפר ביר הדאג׳ הוכר על ידי המדינה ואף על פי כן אין לו תכניות מפורטות ובתיו לא מחוברים לחשמל או למים.
תגובת האגודה לזכויות האזרח מאשרת את הדברים. מבדיקת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" עולה כי שניים מהישובים אמורים לקום בשטחים שבהם כבר קיימים כפרים בדואים. באגודה לזכויות האזרח טוענים: "משמעות ההחלטה היא פינוי אלפי אנשים מבתיהם על מנת להקים ישובים מטופחים ליהודים: הישוב דיה מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת בו מתגוררים כ-1,500 בני אדם, והישוב נווה גוריון אמור לקום על חלק מאדמת ביר האדג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים." בנוסף נמסר כי "האגודה לזכויות האזרח ו"במקום" מתנגדים לתוכנית הממשלה שתשפיע לרעה על כל הישובים הקיימים בנגב, ערבים ויהודים, מוכרים ולא מוכרים, מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית, ותפגע באוכלוסייה הבדואית במיוחד."
חיה נח, מנכ״לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, אמרה: "הנגב לא יתפתח, כל עוד ימשיכו ממשלות ישראל לדורותיהן להתעלם משליש מתושבי האזור."
הוספת תגובה לכתבה