משרד הביטחון סירב היום (ה', 27/4/2017) לאשר את כניסתם של 225 פלסטינים לישראל להשתתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שיתקיים זו השנה ה-12 בתל-אביב. זאת לאחר שמארגני הטקס קיבלו אישור ביטחוני לכניסת 170 פלסטינים לבקשות שהוגשו באופן פרטני מוקדם יותר השבוע.
הודעת
בית הדין הארצי לעבודה פסק כי התאבדות תוכר כתאונת עבודה בעקבות פנייתה של אלמנת מהנדס החשמל ששם קץ לחייו בגלל לחץ בעבודתו, כשהוא בן 32 בלבד.
פסק הדין התקבל רק לאחר מספר דחיות של פניות האלמנה: ראשית הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בהתאבדות כתאונת
השנה היא 2017, כ-214 אלף ניצולי שואה חיים בארץ ורבים מהם עדיין לא מימשו חלק מזכויותיהם עקב חוסר מודעות והכרה. עמי בר, בן של ניצול שואה, הקים אתר איטנרנט לניצולי שואה בישראל ובעולם על מנת שיכירו את מלוא הזכויות המגיעות להם: "במקרים רבים, מימוש הזכויות
הבנקים הגדולים ממשיכים להרוויח משוק הדיור והנדל"ן, כך עולה מעדכון נתוני מחקר שפורסם בחודש דצמבר 2016 אודות האינטרסים המעכבים את פתרון משבר הדיור.
הבנקים מהווים מקור אשראי עיקרי לשוק הדיור - הן אשראי לרוכשים, שרובם נעזרים בהלוואה בנקאית (משכנתא)
עתליה בן-אבא, סרבנית מצפון, נכלאה בפעם השלישית ונידונה ל-30 ימי מחבוש נוספים. עד כה נכלאה עתליה כ-50 ימי מחבוש.
עתליה בן-אבא סירבה להתגייס לצבא מטעמי מצפון בפברואר האחרון. אז סירבו יחד איתה תמר אלון ותמר זאבי, אך הפעם היא נכנסת לכליאה לאחר ששתיהן כבר
עצומה חדשה ביוזמת נשים בקריאה לאו"ם ולאיחוד האירופי, לחייב את ישראל לשאת באחריות ולהבטיח זכויות אדם לתושבי ותושבות עזה.
ארגונים ומוסדות בינלאומיים מזהירים כי עזה נמצאת על סף משבר הומניטרי למרות הסיוע ההומניטרי הניתן על ידי הקהילה הבינלאומית.
איך תמר אלון הצליחה להשתחרר מהכלא לאחר 130 ימי מחבוש על אף שוועדת אי התאמה החליטה לא לפטור אותה משירות?
תמר אלון סירבה להתגייס לצבא ולכן ישבה בכלא צבאי במשך כ-130 ימים. אתמול, 5/04/2017 היא קיבלה פטור מטעמי 'אי התאמה והתנהגות רעה וחמורה'- כנהוג בכל מקרה
דיון בנושא אכיפת זכויותיהן של נשים ערביות בעבודה באיזור המשלוש התקיים היום בטייבה. הדיון התקיים לאור פניות של נשים ערביות הנוגעות להפרות זכויותיהן החוקיות. בדיון לקחו חלק חברות כנסת, ראש עיריית טייבה ונציגות ארגוני נשים, הנציבות לשוויון הזדמנויות
אלפיים מפגינות ומפגינים השתתפו בצעדת המחנה הדמוקרטי בירושלים נגד הכיבוש ובעד השלום. ההפגנה הייתה משותפת ליהודים וערבים בקריאה אחרי 50 שנים: "די לכיבוש!"
אמש, ה-1/4/2017, צעדו בירושלים כ-2,000 אנשים במחאה נגד השליטה המתמשכת של ישראל בשטחים ובפרט בירושלים
השביתה ההיסטורית של יום האדמה ב-1976 הייתה מרד של ממש נגד מדיניות הנישול הגזענית והפקעת האדמות המאסיבית של היישובים הערבים בישראל. כיום, 41 שנה אחרי, אותה מדיניות ממשיכה, וגורמת למצוקת דיור בלתי נסבלת ביישובים הערבים.
ב-1976 ממשלת רבין הראשונה הפקיעה
כאלף אישה ואיש כבר חתמו על עצומה שכותרתה "גלעד ארדן, תרשום: אנו מחרימים את ההתנחלויות". חותמי העצומה קוראים לשר לביטחון פנים גלעד ארדן לצרף אותם לרשימות השחורות שנודע כי הוא מארגן במשרדו ובהן מי שתומכים בחרם "נגד ישראל או אזור שבשליטתה".
נוסח העצומה:
"מספר הקשישים בני 75 ומעלה במדינה צפוי להכפיל את עצמו ב-15 השנים הקרובות. אם מדינת ישראל לא תכין תוכנית לאומית מקיפה להזדקנות האוכלוסייה, נעמוד בעוד 5 שנים בפני משבר חברתי גדול"- ניר קידר, סמנכ"ל במשרד הבריאות.
השבוע התקיים כנס מקצועות הבריאות ה-4