זה לא חרטא, אלה החיים שלנו

תמלול הכתבה: זה לא חרטא, אלה החיים שלנו

אבי דבוש: כששרים בממשלה אומרים ש״אין אזרחים רעבים״ ושהטענה הזו היא ״חרטא״, הם לא רק מציגים גישה מנותקת, שבעה ומתנשאת, אלא גם - ובעיקר – מתעלמים מהנתונים שהממשלה שבה הם עצמם חברים מספקת. בואו נציץ רגע לנתוני המוסד לביטוח לאומי לפני תקופת הקורונה: שניים מכל עשרה ישראלים חיים באי-ביטחון תזונתי! כ- 18% מהמשפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי, מחציתן – באי-ביטחון תזונתי חמור.
זה לא טור פרשנות, וזו לא התפלפלות במספרים. אלה הנתונים הלכה למעשה שמשקפים את מה שקורה בשטח. וזה עוד לפני שדיברנו על קרוב למיליון המובטלים שנוספו מאז משבר הקורונה. אז אפשר להגיד חרטא, ואפשר להתנשא ולזלזל. אבל סופו של כל שלטון מנותק להתחלף, וסופו של כל דיכוי להיענות בהתקוממות. הרחובות בוערים והמחאה החברתית מוציאה אלפים לרחוב. המחאה הזו מוכרחה להפוך לדרישה ברורה: קיום בכבוד לכולנו. זה אומר מזון, זה אומר קורת גג, זה אומר הכנסה מינימאלית מובטחת, זה אומר רשת ביטחון וסולידריות חברתית. זה לא חרטא. אלה החיים שלנו.

​

סוף תמלול הכתבה: זה לא חרטא, אלה החיים שלנו