יום שלישי   25-02-2020
תמלול הכתבה: סיפורה של שורדת אלימות מבן זוגה

נ': אני חשבתי שאני באה לפה לספר ו... זה מאוד קשה לספר את הסיפור הזה. שלהבין שאני זהו, אני מספרת את הסיפור שלי. אני לא מאמינה. זה מאוד קשה, לספר את הסיפור, ואני בחיים. הייתי מקבלת אגרופים, הייתי מקבלת גם כן סטירות. היה נועל את הדלת ומחביא את המפתחות. אנחנו, או שנחייה ביחד, או שנמות ביחד.
כתבת: למעלה מ-140 נשים נרצחו בחברה הערבית ב-15 השנים האחרונות, והמספרים רק הולכים וגדלים. כדי לנסות ולהתמודד עם הסטטיסטיקה המטרידה הזו, משרד הרווחה מפעיל בארץ 14 מקלטים לנשים מוכות, כשרק שניים מהם מיועדים לנשים ערביות. אחד מהם נמצא בנצרת, ולעיתים מספק את גלגל ההצלה אחרון של נשים שנמצאות למעשה בסכנת חיים.
נאילה עואד: המקלט קולט כ-75, 80 אישה עם ילדיהם, זאת אומרת עד 110, 120 ילדים בתוך המקלט. את יודעת גם ש-45% מהנשים ששוהות במקלטים הן ערביות. זאת אומרת, השירותים שניתנים לא מספקים את הביקוש.
הובטח 250 מיליון, התפזרה הכנסת, אין החלטות, אין מימוש החלטות, אין מימוש תכניות, ואנחנו מאפריל מחכות. כל פעם שתהיה הרכבת ממשלה, יש בחירות... הנשים נרצחות, הנשים מאוימות.
נ': ואחרי שנכנס לכלא, כל העולם התחיל להתקשר אלי. תבטלי את התלונה, זה הבעל שלך. זה האבא של הילדות שלך. למה להתלונן במשטרה? אנחנו יכולים לפתור את הבעיה. אם הבעיה כספית, אנחנו תורמים לך. כמה שתהיה הבעיה כל כך גדולה, אנחנו יכולים להקטין, הכול בסדר. תבטלי. ואחרי שקיבלתי שיחת טלפון, של איום מהמשפחה שלו. מה, את לא מבטלת תלונה? אין לך אמא, אין לך אחים. אנחנו נשרוף את הבית שלכם.
נאילה עואד: אנחנו יודעות שיש מקרים שהנהגה מנסה לסנגר על הגבר, לתת חיבוק לגבר האלים. כשמדובר בגבר גם שהוא אלים כלפי הנשים, אז מעלימים עין, מעגלים פינות, לצערי. 89% ממקרי האלימות כלפי נשים שמגיעים למשטרה, התיקים נסגרים מחוסר עניין ציבור. על איזה ציבור המשטרה מדברת?
כתבת: ההנהגה הערבית מעגלת פינות, המדינה לא מעבירה תקציבים לטיפול בנשים מוכות, המשטרה סוגרת תיקים של מתלוננות, ולכן נשים מוכות כמו נ' מבינות שהן היחידות שיכולות להציל עצמן ממעגל האלימות. לשנות את גורלן, ובתכל'ס להינצל מרצח.
נ': היה לנו יום נישואים שלנו. אמרתי לו, היום יום הנישואים שלנו, אנחנו חוגגים. יום הנישואים שלנו, 13. אני שולחת את הילדות שלי לאמא, ואני חוזרת הביתה שנחגוג ביחד. כשחזרתי הביתה, אמר לי: את לא קובעת את החגיגה, אני שקובע אותה. ושם תלש לי את השיערות, והפיל אותי ארצה, וגם אגרופים. יום למחרת פניתי לרווחה, לעו"סית שלי, תסדרי לי מקלט. זהו זה.
כתבת: מה השלב שאת מבינה שיש סיכוי שאם את לא יוצאת מהבית, את תירצחי? כי הרי הוא איים עליך כבר.
נ': הילדה הגדולה, אחת האלילות, לקחה זכוכית ושרטטה את כף היד שלה, וקראה לי. בתוך השירותים: אמא, בואי. אם אנחנו נישאר בבית הזה, אני אמות.
כתבת: המדינה לא תשתנה ביום, ההנהגה הערבית לא תשתנה ביום, תקציבים לא יהיו עכשיו, גם עוד אין ממשלה. אבל אישה שנמצאת במצבך, ויושבת עכשיו בבית, וסובלת מאלימות, מה היא יכולה לעשות? למי היא פונה?
נ': אני מכירה נשים שהן עדיין יושבות בבית ואומרות: הוא בסדר, אבל הוא היום קצת עצבני. הוא בסדר, הוא קנה לי צמיד. הוא הרביץ לי נכון, אתמול. הוא שבר את כל הבית. אבל הוא לא התקרב אלי. איפה את? איפה ההחלטה שלך? אני רוצה להזיז את השולחן הזה מהפינה הזאת לפינה אחרת. הוא אומר לה: לא, את לא משנה אף חפץ בבית. אז הרכוש הזה כמו שהוא שלו, את גם שלו. שהאישה בעצמה שלא תשתוק עוד, ושתסרב לכל אלימות. אם הייתה אלימות מילולית, פיזית, נפשית, כלכלית, לצאת מהבית. פשוט לצאת.
כתבת: למרות כל הסיכונים שבדרך, נ' לקחה אחריות על גורלה, ברחה למקלט לנשים מוכות והצילה את חייה. ומה איתך?​

סוף תמלול הכתבה: סיפורה של שורדת אלימות מבן זוגה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס