יום חמישי   20-07-2017
תמלול הכתבה: לא על העונש לבדו

שחקנית: אני זוכרת שהתעוררתי ומצאתי את עצמי שכובה, כשפלג גופי התחתון ללא בגדים. יוסי שכב על הספה ממול וישן.
שחקן: אני לא עשיתי משהו בניגוד לרצונה. למה היא לא ברחה או צעקה? אנחנו התנשקנו וזרמנו. אין לי מושג מה היא רוצה, היא לא תוציא אותי המפלצת בכל הסיפור הזה.
שחקנית: יום שלם שכבתי במיטה ורק בכיתי. לא יכולתי לעכל את מה שקרה, לא ידעתי מה לעשות. אני מכירה מישהי שהגישה תלונה ואני זוכרת כמה קשה היה לה.
קריינות: בערב שיזמה עמותת בצדק, מציגים שחקנים מול קהל את הלך הדברים שעולים במפגשי צדק מאחה לפגיעות מיניות. צדק מאחה הוא הליך שבו נפגשים הפוגע והנפגעת, בנוכחות מנחים שהוכשרו לתהליך, כדי לאפשר לפוגע להבין את השלכות הפגיעה שגרם, לקחת אחריות ולהיות שותף לבניית תכנית מוסמכת לתיקון ולפיצוי.
אלי פוקסברומר: הרעיון הוא שבמקום שהרשויות באמצעות בתי המשפט יפתרו את הקונפליקט הפלילי שבין האזרח לבין הציבור לבין הקהילה, צריך להבין שגם לקהילה יש כלים משלה לעשות את זה לפעמים יותר טוב, וגם באופן שמאפשר לנפגעי העבירה העצמה, הבנה יותר של התהליך שהתרחש ויכולת להתמודד עם הפגיעות או עם הזיכרונות של אותו אירוע פלילי.
קריינות: פני ליסט עבדה במשך שנים כרכזת ליווי בהליך הפלילי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. שם היא נחשפה לצרכים של הנפגעות, שההליך הפלילי לא יכול היה לספק עבורן.
פני ליסט: נוכחתי לדעת שנפגעות גם כאשר הן מגישות כבר תלונה, וגם כאשר כבר מתנהל התיק במקרה שלהן, משהו חסר. הן לא מקבלות את המענים האמתיים שהן מרגישות גם אפילו אם הוא הורשע, עדיין, לא כולן אבל להרבה מהן חסר משהו. והתחלתי לחפש מה חסר, והאמת היא שגם הגיעו אלי הרבה נפגעות עם בקשות שלא היו במסגרת התפקיד שלי. תלכי לדבר איתו, אני רוצה לדבר איתו, אני רוצה לשאול אותו, אני רוצה לשלוח לו מכתב. בקשות שהן ממש מחוץ לספירה של עולם המשפט, שאתה הולך ובודק האם יש מישהו נאשם שאפשר למצות את הדין איתו.
דליה טאובר: בכל אירוע, תמיד, כל אחד ואחת חווים/ות את ההתרחשות באופן אחר ושונה. לכן בתהליכים שלנו אנחנו נותנות מקום לחוויה האישית ולהכרה בה.
קריינות: למרות שצדק מאחה בעבירות מין מוכח כמיטיב עם מצבן הנפשי של הנפגעות, הפרקליטות המשפטית אינה מנגישה את השימוש בהליכים אלו. נפגעות רבות מתארות את ההליך הפלילי כטראומטי בשל השחזור הכואב של הפגיעה, מול מערכת משפטית המטילה ספק.
פני ליסט: אני חושבת שהמדינה עוד רחוקה. הפרקליטויות, התובעים, הם עדיין רחוקים להיכנס לתוך תפיסה שצריך בעצם גם לדבר על הפגיעה שיש בצד השני. פגיעה מינית קורית בתוך מערכת יחסים והתיקון שלה, חלק מההחלמה המשמעותי יכול להיות בתוך מערכת יחסים. ובעצם יש משקל מאוד גדול למי שנפגע.
קריינות: מכיוון ש88% מהנפגעות מינית נפגעו ע"י אדם שהכירו ולא פעם בתוך המשפחה, רק מעטות מגישות תלונה במשטרה.
אורלי פרוינד: קוראים לי אורלי. אני עברתי פגיעה מינית קשה בילדות, מגיל 5 בערך עד 20. הפוגע זה היה בעלה של אחות של אמא שלי. לי כן היה הליך משפטי ארוך והפוגע הורשע. אני חייתי בסרט בראש שאני בעצם, הכל יכל להסתדר אם רק הייתי מספרת, ואיך שאני אספר המשפחה שלי המורחבת תחבק אותי, יעשו משהו או שיוקיעו אותו או שיכריחו אותו להתמודד מול הפגיעה. וזה לא היה ככה וזה מה שהייתי זקוקה לו.
קריינות: האפקט המיטיב של התהליך המאחה בא לידי ביטויי גם בעברות שאינן על רקע תקיפה מינית. ירון לעולם לא הסתבך עם החוק, עד אשר נקלע לקונפליקט אלים עם נוסעת במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס. התיק הפלילי שנפתח נגדו היה יכול להסתיים בשלילת רישיון ומאסר.
ירון: לעתים אדם נקלע לאיזו שהיא סיטואציה שלא באשמתו, והוא מרגיש סוג של לחץ. כאילו דחקו אותך לפינה, ואתה עושה איזה שהוא מעשה בשבריר של שנייה מתוך אימפולס, מתוך דחף רגעי שהוא נראה לך באותו רגע הדבר הכי נכון לעשות.
קריינות: עו"ד פוקסברומר הציע לירון להשתתף בהליך צדק מאחה, במהלכו יתקיימו מפגשים עם הנפגעת, בליווי מנחים מקצועיים, ובהשתתפות תומכים ובני משפחה של שני הצדדים.
אלי פוקסברומר: לא היה בטוח שנסיים שם בהסכם, היה שם מתח עצום וכל צד סיפר את הזווית שלו וזה נראה שיש סוג של ריחוק ובאיזשהו שלב דווקא התומכת מהצד הקרוב, יצרה קשר עם הנפגעת והתפתח דיאלוג שלאט שלאט הלך והשתחרר גם התומכים של הצעירה המעורבת היו מאוד קונסטרוקטיביים וסייעו ותמכו בעצם בתהליך הזה של איחוי.
ירון: גם אני וגם היא, הבנו שאנחנו צריכים להגיע לפשרה ולעשות כמו שנקרא סוג של סולחה, כדי שנוכל לפתור את הנושא בצורה הרבה יותר טובה, כי גם היא בסופו של עניין אני חושב, לא רצתה שייגרם לי נזק גדול ממה שכבר נגרם.
קריינות: בסופו של דבר, נחתם הסכם איחוי, בו הוסכם על פיצוי כספי הולם, והתיק הפלילי כנגד ירון נסגר.
ירון: נפרדנו אז בחיבוק, יצאנו ולקחנו אותה טרמפ. התברר שאחר כך היא עבדה אצלנו במקום עבודה, איפה שאני עובד והתראינו על בסיס יום יומי וכל בוקר היינו מתחבקים, אומרים בוקר טוב, שלום ומחליפים עוגה ומחליפים שתייה.
קריינות: גישת 'הצדק המאחה' מותנת בהסכמת שני הצדדים ואינה מתאימה לכל סוגי העבריינות. אך מתברר כי במקרים בהם הליך הצדק המאחה יכול לחולל מהפך של ממש, הממסד ממעט להשתמש בו.
מרב מיכאלי: בואו נגיד אפילו שאנחנו מגיעות למצב שאנשים משלמים את המחיר, יש את הביטוי הזה-  משלמים את חובם לחברה ויושבים בכלא. 90% מהם חוזרים אחר כך לעשות את הפשעים שהם עשו או פשעים אחרים. באיזה אופן זה מקדם אותנו בדיוק?
אלי פוקסברומר: מדובר בתהליך קהילתי טוב, שמוכיח את עצמו בוודאי סטטיסטית, ביכולת למנוע חזרתיות בצורה יעילה בהרבה מההליכים הפליליים, המסורבלים, הקיימים והשגרתיים כיום.
שחקן: אני חשבתי שזרמנו, אני באמת לא הבנתי את גודל הפגיעה, אני שומע מה שאת אומרת עכשיו אני מרגיש איום.
קריינות: במשך שנים הורגלנו להאמין שהרחקת עבריין מהחברה והכנסתו לכלא, היא המענה ההולם לעבריינות. אך מספר העבריינים שחוזרים על הפגיעה עולה. בהליך של צדק מאחה ההתמודדות של הפוגע מול הנפגע, וההכרה שלו בעוול שגרם מפחיתים את הסיכוי לבצע את אותה עבירה בעתיד.
אורלי פרוינד: אם היום היו שואלים אותי לבחור, ביו תהליך משפטי לאופציה שבו הפוגע היה לוקח אחריות על המעשים שלו, אני חושבת שהשיקום שלי היה הרבה יותר טוב. הייתי פחות מדממת בדרך.

סוף תמלול הכתבה: לא על העונש לבדו

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>