תמלול הכתבה: זה לא כל כך נעים לראות ממ"ד סגור
כתבת: אם יש אזעקה, לאן אתם הולכים?
בחור: אני כנראה למרחב המוגן, כן יש מרחב מוגן.
כתבת: זה חוק?
בחור: כן.
כתבת: אני מודדת 20 שניות, אני ארוץ איתך, אני אלווה אותך. רגע, רגע, סטופר.
כתבת: תכירו את מרינה מול, אחד מאתרי הבילוי הכי שוקקים שיש כיום באשקלון. יש פה עשרות חנויות, מסעדות, בתי קפה, העירייה מארגנת פה כל מיני אירועי תרבות ובידור, בתי הספר שולחים לפה מטעם אגף החינוך של העירייה תלמידים שיבואו ויעשו פה פעילויות שייט, ג'ימבורי, יש פה לונה- פארק, קיר טיפוס, כל מה שתרצו, וכולם סמוכים ובטוחים, שברגע האמת כשתישמע האזעקה, יש להם לאן לרוץ... באמת?
כתבת: מוכן?
בחור: כן. שלוש, ארבע, ו...
בחור: אנשים לא ישרדו את זה. עברו 20 שניות.
כתבת: עברו 20 שניות?
בחור: 27 שניות בערך.
כתבת: והמרחב סגור. זה לא כל כך נעים לראות...
בחור: טיל נופל.
כתבת: זה לא כל כך נעים לראות...
בחור: אנשים מתים.
כתבת: זה לא כל כך נעים לראות... מקלט סגור.
בחור: מקלט סגור. אה, אוקיי.
כתבת: עכשיו יחד איתי: זה לא כל כך נעים לראות...
בחור: מקלט סגור.
כתבת: יצאנו לסיור בעקבות יתר הממ"דים הקיימים במתחם של מרינה מול, כדי לבדוק האם הם נעולים, והאם הם בכלל שמישים.
זה המרחב המוגן, בואו נראה מה קורה בו. נעים להכיר, זה המרחב המוגן, ואנחנו יודעים את זה כי... אנחנו יודעים את זה. אז רצנו ואנחנו בהיסטריה, והמרחב המוגן סגור.
כתבת: אנחנו נמצאים כאן עם צדף שכמה מפתיע, היא גרה במרינה בתוך יאכטה.
צדף: האמת שאלתי, כשבאנו, איפה המקלט שלנו, אז אמרו שאין מקלטים לאנשים בשייט, ביאכטות. פה יש מרחבים מוגנים, אבל הם נעולים. אני לא ראיתי משהו במיוחד פתוח.
כתבת: אחרי שפגשנו את הממ"דים הנעולים, החלטתי לברר עם בעלי העסקים מיהו איש המפתח שאוחז במפתח. שלום, שאלה לי אליך. אתה יודע למי יש מפתחות?
מוכר: למה את מצלמת אותי בזמן שאת מדברת?
כתבת: אני מתה להיכנס למדד בהנחה שיש עכשיו אזעקה, והוא סגור. מי פותח אותו?
מוכר: מה?
כתבת: ואז מי פותח אותו? מי אחראי?
מוכר: המרינה.
כתבת: המרינה? אה, זה לא בעלי עסקים.
מוכר: בעלי עסקים?
כתבת: אני שואלת. זאת אומרת, אתם תלויים בחסדים של המרינה. ברגע שיש אזעקה, אתם מחכים עד שמישהו יפתח.
מוכר: בואי נדבר בחוץ, נשמה שלי, שנייה בואי.
כתבת: מעיריית אשקלון נמסר בתגובה שהאחריות על הממ"דים שייכת למרינה מול. אז פנינו להנהלת המרינה, שאמרה לנו שהממ"דים היו אמורים להיות פתוחים, ולא ברור איך קרה שהם סגורים.
כתבת: יש לכם מפתחות לממ"ד?
כתבת: יש לך אולי מפתחות לממ"ד?
כתבת: לא? למי כן יש?
כתבת: את יודעת למי יש מפתח?
כתבת: זאת אומרת, אם יש אזעקה, אז לאן אנחנו הולכים? הממ"ד סגור.
כתבת: את יודעת למי יש את המפתח?
מלצרית: זה מחסן, כאילו בעיקרון, אבל הוא גם ממ"ד.
כתבת: אה, רגע, זה מחסן בעיקרון שהוא גם ממ"ד. וזה מחסן שלכם? כאילו של בעלי עסקים?
מלצרית: כן.
כתבת: הבנתי. והוא גם ממ"ד?
מוכרת: אני חושבת.
כתבת: יש תחושה, שאם יש אזעקה ועכשיו זמן אמת ואנחנו בהיסטריה, אנחנו נבוא לפה, נגלה שזה נעול, אבל אז נחשוב בשיקול דעת, "רגע..." אצל מי מבעלי העסקים יש את המפתח?
כתבת: אנחנו מגיעים ל"קקאו", כי רמזו לי שיש מצב שהמפתחות הם אצלם. בואו נראה אם נצליח להיכנס לממ"ד.
כתבת: שלום אנשי "קקאו", מה שלומכם? אין בעיה. רק שאלה, יש לכם במקרה את המפתחות של הממ"ד? כי אמרו לי שזה אצלכם.
ברוך: כן.
מוכרת: מישהו יכול לפתוח לי?
ברוך: כן.
כתבת: ברוך, רק שאני אדע, אם יש אזעקת אמת, התושבים באים אליך. אני שולחת אותם אליך. זכרו את ברוך, הוא האיש שצריך לבוא אליו.
אז אם יש אזעקה עכשיו אתה ממהר לפתוח את המקום? וואו, אוקיי. זה בעצם תכל'ס המחסן שלכם ושל עוד בתי עסק?
ברוך: לא, רק שלנו.
כתבת: רק שלכם. ולכאן אמורים להיכנס עשרות אנשים שמגיעים לקניון? לא יודעת כמה יספיקו ויצליחו להיכנס לפה בכלל. כי כמו שאתם רואים, יש פה המון המון סחורה. אבל לגבי המפתח, אתם פונים לברוך. הוא האיש.
ילדים: לונה לונה, אשקלונה! לון לון, אשקלון!
כתבת: אשקלון פה, אני רואה שאתם נהנים. ברגע שיש אזעקה, אתם יודעים לאן ללכת?
קרול: כן. ברגע שיש אזעקה, בדיוק עשינו היום חידוש נהלים, יש לנו כאן ממ"ד, את רואה? במעבר יש ממ"ד אחד כאן. הממ"ד דרך אגב, כאן, הוא סגור, עשו אותו מחסן, ואנחנו פשוט (הולכים) למקום מוגן. וחבל שעשו מזה מחסן, כי זה לא מיועד פה למאות אנשים.
כתבת: זאת אומרת שהממ"ד לא רלוונטי? אז אם אתם רצים אתם מגיעים לכלום?
קרול: לא, מגיעים לאזור מוגן יחסית.
כתבת: אוקיי, אתה חושב שההורים של הילדים יודעים שהם מוגנים יחסית?
כתבת: אז אחרי שראינו שהממ"דים בקומה התחתונה הפכו למחסנים, עלינו לבדוק מה עלה בגורלם של הממ"דים שבקומה העליונה. רוב בעלי העסקים לא יודעים איפה נמצא המפתח. בינתיים, נבנה במתחם אולם אירועים, שצפוי להכיל מאות אנשים שחייהם תלויים בממ"דים נעולים וממוחסנים. הנהלת המרינה מסרה בתגובה שהממ"דים הסגורים מיועדים אך ורק לעובדי המקום, וכי המבקרים במקום אמורים להסתפק רק במרחב המוגן, שזה בתכל'ס אומר מסדרונות צרים, קטנים, שאין סיכוי שיצליחו להכיל את כל באי המקום.
כתבת: למרות כל הפסטורליה וההומור, עשרות אנשים שפוקדים את המתחם הזה, בזמן האמת, לא ידעו בכלל לאן לרוץ, וגם אם הם ידעו לאן הם צריכים לרוץ, רוב הסיכוי שהממ"דים יהיו סגורים, ולא יהיה להם איפה להיות בזמן האזעקה. ביג לייק.
סוף תמלול הכתבה: זה לא כל כך נעים לראות ממ"ד סגור
הוספת תגובה לכתבה