ארוחה חמה: עבר, הווה עתיד

תמלול הכתבה: ארוחה חמה: עבר, הווה עתיד

רן מלמד: אני מודה שאני די נרגש לעמוד פה היום, ולדעת שלפני 15 שנה בעזרה של הרבה מאוד אנשים טובים, הצלחנו לקדם מהלך שעושה טוב לאנשים, ואני מדבר על חוק ארוחה חמה לתלמיד.
אלי אלאלוף: מפעל ההזנה הוא מהפכה אדירה, זה לא רק האוכל שהיה חשוב פה.
קריינות: אכן מעמד מרגש מפני שפרויקט ההזנה מיושם ב-111 רשויות מקומיות, ויש כוונה להרחיבו מצד משרד החינוך לעוד רשויות מקומיות. לפי חיים הלפרין, האחראי על מפעל ההזנה מטעם משרד החינוך, 358 אלף ילדים מקבלים כיום ארוחה חמה, כאשר השאיפה היא להגיע ל-430 אלף.
חיים הלפרין: אני אומר לעצמי, לעצמנו, שאנחנו לא מספיק מספרים עד כמה הדבר הזה נפלא, חשוב וגדול, רק אינדיקציה קטנה, חוק יוח"א (יום חינוך ארוך) עד לפני שנה, עד לפני שנכנסנו לתכנית ניצנים, נתן מענה בבתי הספר רק ארבעה ימים בשבוע, כי אלה היו הימים הארוכים, יום שלישי הוא יום קצר. היה לנו אינדיקציות מאוד מהירות, שאחוז הנוכחות במגזר הבדואי בדרום, היה יותר מ-100 אחוז בימים שהיו את ההזנה, לעומת הימים שלא הייתה הזנה.
רוני קאופמן: החוק שקיים היום זה לא החוק שאנחנו רצינו. אנחנו רצינו חוק אוניברסלי, רצינו חוק שמכבד, חוק שיהיו שם ילדים מכל המקומות. והכי חשוב ראינו בזה צעד ראשון של החזרת האחריות של המדינה להשבת הזכות לביטחון תזונתי שהייתה בישראל הרבה שנים.
ג'ינטה אזרייבה: ולכן אנחנו דוגלים בהעברה הדרגתית לתוכניות אוניברסליות, מה שכבר רן דיבר על זה, העלות של התוכנית האוניברסלית היא כמיליארד וחצי, ואנחנו בעצם דוגלים בהעברה בשלבים הדרגתיים, מבתי ספר יסודי, חטיבות ביניים, ואז הרחבה לחטיבות עליונות.
רוני קאופמן: כשגייסנו, הכוונה הייתה שיהיה חוק אוניברסלי, שתהיה תכנית שישתתפו בה גם ילדים של עניים וגם ילדים של לא עניים, ולא יהיו שם הרבה התניות, ויוכלו להשתתף, ולקבל הזנה כזכות.
ישי מנוחין: רק 50 אחוז מהילדים נהנים מחוק שהיה אמור להיות על כולם. וזה עוד לפני שמדברים על הרחבת החוק. המצב הפוליטי היום הוא שלעניים אין כוח פוליטי, לא סופרים אותם, ולכן ילדים עניים רעבים לא מעניינים יותר מדי את הרשויות.
קריינות: לעומת הקולות שתמכו באספקת ארוחה חמה לכלל תלמידי ישראל באופן אוניברסלי, עלו קולות אחרים שתמכו בתקצוב ויישום דיפרנציאלי.
אלי אלאלוף: אין שום סיבה שלא נאפשר חלוקה דיפרנציאלית, שאני באופן עקרוני, מתנגד לכל החלוקות האוניברסליות, כי... אני אצטט חבר שלי, "הנין של סטף וורטהיימר, הוא לא זקוק לעזרה בעניין".
בעיני זה צריך להגיע לכמעט מיליון ילדים. זה לא יפתור את הבעיה של הרעב אצל חלק מהילדים, בחלק מהשבוע, כי לא לשכוח שמפעל הזנה, זה רק חמש ארוחות בשבוע לילד, וכל אחד מאיתנו יודע שילד זקוק לשלוש ארוחות ביום, ואת זה לא מצליחים לספק.
רוני קאופמן: כדי שזה יקרה עוד פעם, ובאמת החוק הזה יהיה חוק שייתן הזנה בכבוד לילדים, והזנה טובה, צריכים להכניס את המעמד הבינוני לתוך התכנית, זאת אומרת להפוך את זה לתכנית אוניברסלית, ולצורך זה, אני חושב מניסיון העבר, זה קורה רק כשקם הציבור ודורש את זה. ואני חושב שזאת הדרך.
קריינות: אחד המקורות למימון חוק ארוחה חמה הן הרשויות המקומיות, אשר צריכות לממן עשרה אחוזים מעלות הארוחה. אך ברור שסדרי העדיפויות ברשויות, לא תמיד מאפשרים להפנות תקציבים לנושא, בשל גרעונות וכשלים ניהוליים.
חיים הלפרין: הרכיב היותר קשה, זה הרשויות באשכולות החדשים, שמאוד מתקשות לעמוד בחלק שלהם במימון של התכנית.
ישי מנוחין: יש עוגת תקציב, וזה שתמיד מה שנשאר בתקציב לא מספיק לארוחה חמה לילדים בבית ספר, זה בחירה של הרשות. אפשר היה לוודא מההתחלה שיהיה מספיק לארוחה חמה בבתי הספר, ופחות לחגיגות, ופחות לשילוט לקראת הבחירות.
איילת נחמיאס ורבין: כי דבר אחד ברור, יש כמות יותר גדולה של ילדים עניים במדינת ישראל, ומיצוי הפוטנציאל לא קרוב אפילו להיות מלא ולכן לנו יש פה אחריות ציבורית, אבל גם אני מרגישה, לפחות גם אחריות אישית.
אלי אלאלוף: על הממשלה לשלם עבור מזון מסודר, מחולק, בצורה שיטתית, באמצעות תקציבי הממשלה, על ידי גופים וולנטריים, שיש לשמחתנו בארץ, הרבה.
רוני קאופמן: כדי שיקרה איזה שהוא שינוי, צריכים לחזור לשפה של זכויות. יש לכל אחד פה זכות לביטחון תזונתי, לכל ילד, לכל תינוק, לכל משפחה. אנשים מגיעים לחוסר ביטחון תזונתי לא בגלל שהם רוצים בכך, בגלל שאין להם מספיק הכנסה.
ישי מנוחין: המטרה של כנס מסוג זה וכנסים אחרים, זה לפתוח בקמפיין פוליטי, שפוליטיקאים, ומנהיגים דגולים יותר ודגולים פחות יבינו, שאנשים רעבים במשמרת שלהם, עולה להם.

סוף תמלול הכתבה: ארוחה חמה: עבר, הווה עתיד