תמלול הכתבה: שכול משותף | יחסים א-סימטריים

ג'יהאד זראייר: עלאא נפטר. הוא היה בן טוב, קשוב, אדם אוהב.

עדי צ'רנוברודה כחלון: היית אבא כל-כך מעורב בחיים של כולנו. אנחנו כל-כך חסרים את המילים שלך ואת המבט שלך, את החיבוק שלך.

אורן: אפשר מתוך הכאב לחשוב שאנחנו לא רוצים שיהיו עוד משפחות שכולות. יש פה אנשים שסובלים אצלנו, ויש אנשים שסובלים שם. ואנחנו כולנו סובלים מהסכסוך בנינו.

איילת: חשוב לזכור שיש נופלים משני הצדדים, ושלהמשיך לחרחר מלחמה ולזכור רק את החיילים הגיבורים שלנו, זה לראות רק חלק מהתמונה.

עמיעד: משפחה שכולה – היא משפחה שכולה.

קריינות: החיבור האמיץ סביב השכול והסבל המשותף לשני הצדדים אינו מובן מאליו. אולם יש הטוענים שהוא מייצר מצג שווא של סימטריה בין הישראלים לפלסטינים, שאינה קיימת במציאות.

קריאה במגפון: בבקשה לכבד את הנופלים!

עופרה: סימטריה זה להתחיל לעשות תחרות. אני לא עושה תחרות של מי השכול, ומי לוחמים ומי קורבנות, לא נראה לי שייך ל... באיזה שהוא שלב צריך לצאת מזה.

אורן: אין סימטריה. כי באמת אנחנו הצד החזק יותר, וזאת החלטה מאד מובנת לא להגיע ולשתף פעולה, גם של יהודים וגם של ערבים.

איילת: יש גם הרבה יהודים שאומרים – אני לא בא לטקס כי זה יוצר סימטריה בין חיילים שמתים כגיבורים שמגנים על מולדתם, לבין מחבלים ערבים שבאים להורגנו. יש קולות מכל הכיוונים.

דינה: אנחנו מציינים כאן משהו בתוך מציאות שיש יחסי כוח. ואנחנו כאן בטקס משותף אבל עדיין יש צד חזק, וחייל הוא לא באותו מקום שנמצא פלסטיני שחי תחת דיכוי.

עיישה אל-חטיב: החיים בשכם לא פשוטים. אנחנו פוגשים את הכיבוש כל הזמן במחסומים, העיר שלי מוקפת במחסומים.

כתב: האם היה לך קושי מסוים להגיע לכאן, למסגרת משותפת בה מנציחים חיילים שלקחו חלק בכיבוש?

עיישה אל-חטיב: מבחינה חברתית לא קל לאנשים לקבל את זה. אבל מבחינתי, כשאני מביטה באנשים האלו, אני שמחה שהאנשים האלו מגיעים לכאן, כי הם דורשים שלום.

ג'יהאד זראייר: מתי יסתיים הכיבוש, ישתחררו האסירים וישרור השלום?

דינה: באמת לאור המציאות שקיימת, עצם ההכרה בסבל אחד של השני, זה משהו שהפך לכל-כך חריג, וכל-כך לא רגיל, שבעיניי גם חשוב לציין את זה.

סוף תמלול הכתבה: שכול משותף | יחסים א-סימטריים

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס