לא צריכות שאף אחד יציל אותנו

תמלול הכתבה: לא צריכות שאף אחד יציל אותנו

רחלי סעיד: מהו פמיניזם בעיני? זה הגיון בריא.
רג'דה אלנאבולסי: כשמדברים על פמיניזם אנחנו מדברים על זכויות, ואי אפשר לעשות את ההפרדה בין המאבקים השונים.
רינה הולנדר: גדלתי בחורה דתייה, ילדה דתייה. מעולם, מעולם לא שמעתי אסור לך כי את אישה.
מאיה ארבל: האתגר הכי קשה שנשים טרנסיות עומדות בפניו הוא מאבק על הכרה זהותית, על האפשרות או על הקיום של זהות נשית מגוף זכרי וגם סקסיזם ומיזוגיניה שזו שנאת נשים שנשים טרנסיות נאלצות להתמודד איתם.
רינה הולנדר: ברגע שמנסים למנוע ממך להיות במרחב את פתאום מוצאת את עצמך בתוך מאבק, פתאום את שמה לב שבכל מיני מודעות מורידים נשים, ופתאום את רואה שיש בעיה לנשים להתקדם או שהנשים מרגישות שקשה להן להתקדם.
רחלי סעיד: אם אין אפליה, אמור להיות לך ייצוג שווה של האוכלוסייה בכל מקום. אם יש שינוי בייצוג שאין לו הצדקה יש פה בעיה שצריך לטפל בה.
רג'דה אלנאבולסי: החברה הערבית, אני לא צריכה לחדש לכן שהיא חברה שהיא מופלית, ואם אנחנו לוקחים את המקרה של נשים פלסטיניות בישראל אז לקחת שהן גם מיעוט לאומי שהוא חווה גזענות וגם לקחת את העניין המגדרי, אוקיי? שהן גם נשים וגם נשים ערביות-פלסטיניות בתוך חברה שמרנית.
רחלי סעיד: כדי שאישה תוכל להגיע למה שהיא רוצה להגיע אליו, כדי ללכת לאקדמיה, כדי לפתח קריירה, מישהו צריך לטפל בילדים שלה ומישהו צריך לנקות את הבית. אמרתי מישהו? התכוונתי מישהי, מישהי צריכה לעשות את זה, והנה יש כאן נשים, נשים מזרחיות, ה"ן לא צריכות עכשיו להתפתח, הן נשים ממעמד נמוך יותר", אז הן יעשו את הדברים האלה.
מאיה ארבל: אני חושבת שבארגונים פמיניסטים יש עדיין את התפיסה המובנת מאליה שנשים הן סיסג'נדריות (לא טרנסג'נדריות), ובשיח כזה נשים טרנסיות בעקרון מופלות כי הן חולקות את העול של נשיות במרחב אבל לאו דווקא את אותם שירותים והזדקקויות מדיניות.
רג'דה אלנאבולסי: לרוב, אוקיי? המיינסטרים הפמיניסטי הישראלי עד היום לא מוכן לעשות את ההבנה הזאתי ולקבל את ההצטלבויות של המאבקים האלו.
רחלי סעיד: אי אפשר להתעלם מזה שיש גזענות גם בתוך פמיניזם, בדיוק כמו שיש גם מיזוגניה בתוך מאבק אתני בהמון מקרים במקומות שנורא חשוב בהם ייצוג נשים, לא חשוב בהם ייצוג של נשים מזרחיות. ההתייחסות כל הזמן אל האישה המזרחית, זאת אומרת, כאל מישהי שצריכה "שיגאלו אותה" או שיעזרו לה.
רג'דה אלנאבולסי: "אנחנו נעשה את המאבקים על הזכויות שלך כאישה בתוך החברה שלך, בתוך התרבות שלך ואנחנו נציל אותך". אנחנו לא צריכות שאף אחד יציל אותנו. מבחינתנו זה מאבק אחד.
רינה הולנדר: לפני כמה אלפי שנים לנשים היה מעמד אחר בכלל בעולם, לאו דווקא בדת, וכתוצאה מזה הרבה מהסיפורים שאנחנו שומעים הם סיפורים על נשים שישבו בבית אבל לא בגלל שהדת השאירה אותן בבית, אני לא חושבת שהדת מדירה נשים בכלל. אני חושבת שאנשים משתמשים בזה ומנצלים את זה כי זה נוח להם בגלל שככה הם יכולים להשאיר את האישה בבית.
רחלי סעיד: ברגע שיש מאבק שכולל בתוכו גברים ונשים תמיד תהייה איזה קדימות לגברים, זה לא שהנשים יצאו מהמטבח וגברים נכנסו אליו.
רינה הולנדר: אני חושבת שמי שרוצה ליישב בין הפמיניזם לדת יכול, ומי שרוצה למצוא סתירה, יימצא סתירה.
מאיה ארבל: מאבק טרנסי ומאבק להט"בי הוא מאבק פמיניסטי כי הרעיון הוא בבסיס של הפמיניזם הוא שוויון, זאת אומרת הוא שוויון מגדרי.

סוף תמלול הכתבה: לא צריכות שאף אחד יציל אותנו